ת"א 47408-04-22

תקציר

בסכסוך מכר מקרקעין על היטל השבחה על חלקת מקרקעין, הסכימו המוכרים (התובע והנתבע מס' 3) והקונה (הנתבע מס' 2) למנות שמאי להערכת ההיטל. השמאי הוציא שומה מכרעת, אך המוכרים לא היו מרוצים וביקשו תיקון. התובע, אחד המוכרים, הגיש תביעה לחייב את השמאי לתקן את השומה, בטענה לטעויות מהותיות. עם זאת, בית המשפט דחה את התביעה, וקבע כי הצדדים הסכימו לקבל את שומת השמאי כסופית ומחייבת. השופט קבע כי התובע לא סיפק כל סיבה מוצדקת להתערב, כגון שהשמאי פעל מחוץ לסמכותו או באופן בלתי הוגן. זאת ועוד, ניסיונו של התובע לערער על חוות דעתו של השמאי באמצעות תביעה היה בעייתי, שכן הוא סתר את ההסכם הראשוני. לדברי השופט, התביעה נעדרת שחר, והתובע חויב לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין לשני הנתבעים. ההחלטה מדגישה את ההתערבות המוגבלת ב"יצורי כלאיים" כמו השמאי המכריע ומכבדת את כוונת הצדדים לפתרון מהיר.