סע"ש 21159-01-18

תקציר

בפסק דין זה בחן בית המשפט את הראיות בדבר התפטרותה של התובעת ותביעתה לפיצויים. נקבע כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי התפטרה בשל בעיות ביחסי העבודה או שהובטח לה שכר שעתי גבוה יותר. למרות המשא ומתן, לא נחתם הסכם רשמי. בקשותיה של התובעת לתוספת שכר וחוזה עבודה לא נענו די הצורך, מה שהוביל את בית הדין לדחות את דרישתה לפיצויי פיטורים. עם זאת, היא הכירה בקיומם של יחסי עבודה, מה שזיכה אותה בפיצויים שונים, כולל הפרשות לפנסיה ודמי חגים. בית המשפט חישב סכומים נקודתיים עבור הפרשות לפיצויי פיטורים (20,359.2 ש"ח), הפרשות לפנסיה לגמול (20,491.3 ש"ח), חגים (24,255 ש"ח), דמי חופשה (19,423.2 ש"ח) ודמי הבראה (11,658.48 ש"ח). בנוסף, בהתחשב בהכרה בדיעבד ביחסי העבודה ובנזק הלא ממוני, פסק בית הדין פיצויים בסך 40,000 ₪, וציין כי המעסיק הטעה את העובדת לגבי פוטנציאל השכר שלה. כמו כן, הנתבע אחראי לשכר טרחת עורך הדין של התובע, שנקבע על סך של 18,000 ₪. לצדדים ניתנו 30 יום לערער על פסק הדין.