עת"מ 6375-09-10

תקציר

העותרת, חברה ציבורית, היא הבעלים של חלקת קרקע בקריית מלאכי ובה מבנים המשמשים לפעילותה העסקית. לחברה הונפקו היתרי בנייה בשנת 1975 בשטח בנוי כולל של 3,089 מ"ר. עם זאת, העירייה גילתה בנייה בלתי חוקית במגרש, בהיקף כולל של 2,726 מ"ר. בעקבות זאת דרשה העירייה מהחברה לשלם היטלי פיתוח בסך 813,909 שקל. החברה עתרה לבית המשפט בבקשה לבטל דרישה זו, בטענה כי קביעת העירייה לגבי שטח הבנייה הבלתי חוקית שגויה וכי התעריפים הנגבים מבוססים על חוקי עזר מיושנים. לחילופין, ביקשה החברה לתקן את השטחים וההיקפים שנקבעו. העירייה טענה מנגד כי חוסר הניקיון של העותר, הנובע מהבנייה הבלתי חוקית, צריך להביא לדחיית העתירה. עוד נטען כי השטחים שנוספו שלא כדין הם כאמור בדרישת התשלום וכי המועדים הרלוונטיים לחישוב ההיטל הם מועד גילוי הבנייה הבלתי חוקית. לאחר מינוי מודד להערכת הבנייה הבלתי חוקית, נמצא כי השטח הבנוי הנוסף הסתכם ב-2,238 מ"ר. מכאן, שלא הייתה מחלוקת כי העותרת עסקה בבנייה בלתי חוקית מהותית ולא שילמה את היטלי הפיתוח המתאימים. בית המשפט קבע כי טענות העותר חסרות שחר, שכן השיעורים החלים לחישוב ההיטלים צריכים להיות אלה שהיו בתוקף בעת הגילוי. בנוסף, דחה בית המשפט טענות בדבר היעדר קשר ספציפי בין עבודות תשתית להיטלים, וכן טענות בדבר מניעים פסולים העומדים מאחורי החיובים. עם זאת, בעקבות קביעת המודד, קבע בית המשפט כי על העירייה לתקן את דרישת התשלום כך שתשקף את תוספת שטח הבנייה הנכונה. למרות זאת, העתירה נדחתה, והעותר חויב לשלם לעירייה הוצאות בסך 40,000 ₪.