רע"פ 7389/13

תקציר

בית המשפט בחן את בקשת רשות הערעור והגיע למסקנה כי יש לדחות את הבקשה. היא הדגישה כי רשות הערעור ניתנת במשורה ובדרך כלל שמורה למקרים שבהם מעורבים שאלות משפטיות או ציבוריות משמעותיות העולות על האינטרסים הפרטיים, או במצבים חריגים שבהם עלול להתרחש עיוות דין. המבקש טען כי מדובר במקרה נדיר שכזה, אך בית המשפט לא הסכים. נסיבות חייו של המבקש, אף שהן מורכבות, נשקלו בגזר הדין המקורי, שהיה מתון יחסית. עיקר הערעור התמקד בחומרת העונש, שכלל חמישה חודשי מאסר בפועל וצו פיצויים בסך 8,000 שקל. בית המשפט ציין כי טענות מסוג זה אינן מצדיקות בדרך כלל ערעור, אלא אם כן העונש חורג באופן משמעותי מהמדיניות המקובלת בעבירות דומות, מה שלא היה המקרה כאן. זאת ועוד, נדחתה טענת המבקש כי בית משפט השלום לא שקל כראוי את המלצות שירות המבחן. נקבע כי בית המשפט אינו מחויב לאמץ המלצות אלה שכן הן חלק ממכלול שיקולים רחב יותר. בית המשפט קבע כי אין עילה לערעור נוסף או להתערבות, ובעקבות זאת בוטל עיכוב ביצוע עונש המאסר. המבקש הונחה להתחיל לרצות את עונשו ביום 7.1.2014.