ת"פ 516-03-20

תקציר

הנאשם הואשם בגידול סם מסוכן ללא רישיון, בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים. הנאשם הודה באישומים ומסר הודאה. תפקידו של בית המשפט היה לקבוע האם העובדות בהן הודה הנאשם מבססות את יסודות העבירה. בית המשפט קבע כי ההודאה היוותה ראיה מספקת לביסוס העובדות הנטענות בכתב האישום ולהוכחת יסודות העבירה מעבר לספק סביר. לפיכך, בית המשפט מצא את הנאשם אשם כפי שהואשם. לאחר מכן פנה בית המשפט לטענות הנאשם בדבר תקפות הראיות והתנהלות המשטרה במהלך החקירה. נטען כי כניסת השוטרים לביתו של הנאשם הייתה בלתי חוקית וכי במהלך החיפוש הופרו כמה מזכויותיו של הנאשם, לרבות שימוש בכוח, אי קבלת צו שיפוטי והיעדרות עדים במהלך החיפוש. בית המשפט בחן כל אחת מהטענות הללו ומצא כי אמנם נפלו פגמים מסוימים בהתנהלות המשטרה, אך אין בהם כדי להצדיק פסילת ראיות או ביטול ההליכים. ראשית, בית המשפט מצא כי למשטרה היה יסוד סביר להאמין כי בוצעה עבירה, דבר המצדיק את כניסתה ללא צו לביתו של הנאשם. שנית, בית המשפט קבע כי המשטרה אינה נדרשת לקבל צו שיפוטי טרם החיפוש, נוכח אופייה המיידי של סמכותה לערוך חיפוש ללא צו והסיכון להשמדת ראיות. שלישית, באשר לשימוש בכוח, בית המשפט קיבל את הטענה כי המשטרה השתמשה בכוח כדי לחלץ מהנאשם את מפתח הדירה, אך דחה את הטענה כי הנאשם הותקף קשות. בית המשפט מצא כי הכוח שהופעל היה בעייתי אך ראה אותו בהקשר של החשד ומידת השימוש בכוח. לבסוף, התייחס בית המשפט להיעדר עדים במהלך החיפוש ומצא כי אמנם זכותו של הנאשם לנוכחות שני עדים שאינם עדים משטרתיים לא הוסברה לו דיה, אך הפגיעה אינה עולה כדי ביטול הליכים. ככלל, קבע בית המשפט כי קיימת פגיעה מסוימת ומשמעותית בתחושת הצדק וההגינות בניהול ההליך הפלילי, אך פגיעה זו אינה כה קיצונית המצדיקה את ביטול ההליך. לפיכך, בית המשפט ישקול את הפגמים בקביעת העונש. במצב תיאורטי בו התעלמו מהודאת הנאשם, מצא בית המשפט גם כי הפגמים שנפלו בחקירת המשטרה אינם מצדיקים פסילת ראיות הסמים. בעקבות זאת הרשיע בית המשפט את הנאשם בגידול סם מסוכן ללא רישיון. קביעת גזר הדין נדחתה למועד מאוחר יותר.