ת"א 39738-03-16

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לגובה הפיצויים המגיעים לתובעים בעקבות הפקעת אדמתם על ידי הנתבעת. נקודות המחלוקת העיקריות היו הערך המשתנה השנתי של המגרש והשיעור המקביל שיש להחיל לצורך חישוב פיצויים בגין דמי חכירה אבודים. השופטת דנה בהרחבה בחוות דעת המומחים שהוגשו על ידי שני הצדדים ולבסוף מצדדת במומחית מטעם התובעים, תוך שהיא מאמצת את קביעתה כי יש לקבוע את שיעור דמי החכירה על 6% מהשווי המשתנה השנתי של הקרקע. שיעור זה מוצדק, על פי פסק הדין, בחוות דעתו היסודית והמשכנעת של המומחה, המתחשבת בשיעורי החכירה של רשות מקרקעי ישראל, בחלוף הזמן שחלף מאז ההפקעה ובתעריפי השוק השוררים. התובעים זכאים לפיצוי בגין הוצאות נלוות, לרבות שכר טרחת עורך דין, שכר טרחת שמאי ושכר טרחת מומחה מטעם בית המשפט, שישולם על ידי הנתבע תוך 30 יום מיום המצאת המסמכים הדרושים. השופטת גם מורה לנתבע לשלם לעורכי הדין של התובעים שכר טרחת עו"ד בסך 60 אלף שקל, ומדגישה כי הפיצוי נועד לשכפל את המצב שקדם להפקעה, מבלי לשפר את עמדת התובעים. לבסוף, פסק הדין קובע כי סכום הפיצוי יחושב על בסיס חלקם היחסי של התובעים במקרקעין וצמוד לתשלום המסים במועד.