ע"א 8253/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, שעניינו סכסוך הורי על המשמורת והטיפול בילדם הקטין. הערעור ביקש לפסול את שופט בית המשפט לענייני משפחה, כב' השופט ח' רוטשילד, בעילה של משוא פנים לכאורה, התנהגות בלתי הולמת וזיוף מועד החלטת בית המשפט. המערער, אביה של הילדה, טען כי בית המשפט דן מראש בתיק, אמר אמירות בלתי ראויות וכי מועד ההחלטה זויף. המשיב, אמו של הילד, התנגדה לפסילה. בית המשפט המחוזי דחה את טענות המערערת, ומצא אותן בלתי מבוססות ומבוססות על חוסר שביעות רצון מהחלטות פרוצדורליות. השופט קבע כי הדרך הראויה להתמודד עם חוסר שביעות רצון כזה היא באמצעות הליכי ערעור רגילים, ולא פסילה. יתר על כן, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות המערער בדבר התנהגות בלתי ראויה או זיוף, בהנחה של שלמות גרסתו של השופט. ההחלטה אישרה את דחיית בקשת הפסילה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, והורתה למערערת לשאת בהוצאות עורך דינו של המשיב, תוך שהיא דוחה את הערעור ומאשרת את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. פסק דין זה מהווה תקדים להבחנה בין בקשות פסילה לבין ערעורים רגילים, ומדגיש כי תפיסות סובייקטיביות של משוא פנים אינן מהוות עילה לפסילה.