ת"א 13751-04-13

תקציר

השופט החליט כי יש להיעתר לבקשה לדחיית התביעה מחמת התיישנות. תביעת התובעים מתחלקת לעילות טרום חוזיות ופוסט-חוזיות. העילות הטרום-חוזיות - חוסר תום לב במשא ומתן, הטעיה וסעיפים מפלים בחוזה אחיד - נקבעו בעת חתימת החוזה, או לכל המאוחר, כאשר נודע לתובעים עליהן. המועד המאוחר ביותר לכך ייחשב כמועד בו הגיבו התובעים לבקשת הנתבעים לצו מניעה זמני, שהוא 8.1.2006. לפיכך, התביעה לא הוגשה בתוך פרק הזמן המתאים, שהיה אמור להיות 7.1.2013. כך גם הטענה בדבר סעיפים מפלים בחוזים אחידים, שהחלה עם כריתת החוזים בשנים 1998 ו-2003. בנוסף, מצאה השופטת כי טענת התובעים כי לא היו מודעים למלוא היקף זכויותיהם ונזקיהם אינה משכנעת. תקופת ההתיישנות מתחילה כאשר הנזק נעשה, ולא כאשר הוא מוערך במלואו. התובעים היו מודעים לנזקיהם בעת הודעת הביטול, המוזכרת בתצהיריהם שלהם. עילת התביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט החלה אף היא במועד הודעת הביטול, לכל המאוחר ביום 10.1.2006, מועד החלטת בית המשפט בבאר שבע. גם טענתם האחרונה של התובעים, לפיה יש להחריג את תקופת הטיפול בתביעתם הראשונה מתקופת ההתיישנות, לא צלחה. על פי סעיף 15 לחוק ההתיישנות, על התביעות להיות זהות, מה שאין כן כאן. משכך, גם טענה זו נדחית על פי דין והבקשה לדחייתה מתקבלת. המשיבים ישלמו למבקשים את הוצאותיהם, בסך 10,000 ₪.