ע"פ 262/91

תקציר

בית המשפט העליון דחה בקשה למתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתיק עבירת תנועה. המבקש הורשע במהירות מופרזת במהירות של 108 קמ"ש באזור 50 קמ"ש ונגזר עליו על ידי בית המשפט לתעבורה קנס של 1000 ש"ח או 100 ימי מאסר, ושלילת רישיון נהיגה למשך חמש שנים. בית המשפט המחוזי הפחית את העונש לשלוש שנות פסילה, בהתחשב בעונשים האחידים במקרים דומים, אך בית המשפט העליון קבע כי עונשו של בית המשפט לתעבורה הולם. במקרה הנוכחי הדגיש בית המשפט העליון את הצורך בענישה חמורה ומרתיעה בגין פגיעה בבטיחות בדרכים. בית המשפט ראה את פסילת חמש השנים כסבירה, בהתחשב במהירות מופרזת, וטען כי מקצועו של הנאשם כנהג מהווה גורם מחמיר. עוד ציין בית המשפט כי התערבותו התכופה של בית המשפט המחוזי להקלה בעונשי בית המשפט לתעבורה אינה ראויה, שכן היא עלולה לעודד התנהגות פוגענית. המבקש, שהיו לו הפרות קודמות מרובות, אינו יכול לצפות להקלה בגין הפרה כה חמורה. לפיכך, החלטת בית המשפט העליון אישרה את העונש המופחת והדגישה את הצורך בהחמרת הענישה במקרים כאלה כדי להבטיח את הבטיחות בדרכים.