רע"א 1990/22

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר אישר החלטה קודמת של בית משפט השלום בחיפה נגד עורכת דין (המבקשת) שלא סיפקה הגנה בתיק בו הואשמה על ידי לקוחה לשעבר (המשיב) בהתרשלות תפקידה המקצועי, וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים כספיים ונפשיים. המשיבה טענה בתחילה כי עורך הדין ניהל את הליכי פשיטת הרגל שלה בצורה כושלת, מה שהוביל להפסדים כספיים משמעותיים ועוגמת נפש, ובגינו ביקשה תביעה בסך 1,200,000 ₪, שהופחתו בהמשך לסכום של 600,000 ₪ לצורכי שכר טרחה. נגד עורכת הדין ניתן פסק דין ברירת מחדל, שחייב אותה לשלם 600 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט משום שלא הגישה כתב הגנה. עורכת הדין ערערה על כך, טענה כי לא עודכנה כראוי בשל טעויות לכאורה בהודעה וטענה כי נגרם לה עיוות דין קיצוני, וביקשה לבטל את פסק הדין לצורך הצגת הגנה. המבקשת טענה כי אין בכוונתה לזלזל בבית המשפט, אך בעיות במסירת מסמכים ועיכובים בייצוג תרמו לתגובתה המאוחרת. בית המשפט המחוזי, לעומת זאת, מצא את טענותיה בלתי סבירות וציין הזנחה פרוצדורלית, ובכך חיזק את פסק דינו של בית משפט השלום, אך בית המשפט העליון הכיר בפערים אפשריים בין הנזקים הנתבעים לבין הפיצויים שנפסקו, בנימוק שאין ראיות מספיקות לנזקים. צוין כי התובע לא הביא ראיות או הגשות מספיקות לביסוס הטענות נגד עורך הדין, אותן היה צריך להציג. כתוצאה מכך, הערעור התקבל במידה מסוימת, והחזיר את התיק לבית משפט השלום, ואיפשר לעורכת הדין להגיש כתב הגנה ולערב את המבטחת שלה, מותנה בהפקדה של 20,000 ₪ לכיסוי הוצאות, ובכך להשהות כל הליך הוצאה לפועל מתמשך נגדה.