רע"פ 88/04

תקציר

הלל ורטהיימר הגיש בקשה לחופשה כדי לערער על הרשעתו בבית משפט השלום בחיפה בשני סעיפים של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. האיומים הושמעו כלפי נציגי התנועה הרפורמית בישראל, בעיצומו של סכסוך בין פלגים דתיים. ורטהיימר השאיר שתי הודעות מוקלטות עם תוכן מפחיד ומעליב. בית משפט השלום הרשיע אותו והטיל עליו שלושה חודשי מאסר על תנאי. ורטהיימר ערער לבית המשפט המחוזי בחיפה וטען כי דבריו אינם מהווים איומים שכן אין לו שליטה על מימושם, אך רוב השופטים דחו את הערעור. דעת המיעוט קבעה כי המילים היו קללה ולא איום. ורטהיימר פנה לבג"ץ בבקשה לערער על החלטה זו, אך הבקשה נדחתה. בית המשפט מצא כי ההודעות נועדו בבירור להפחיד ולהטיל אימה על הנמענים, והעובדה שוורטהיימר השאיר את ההודעות ללא כל הסבר חיזקה תפיסה זו. בית המשפט קבע כי המסרים, ובפרט האמירה "גזר דינך מוות", מהווים איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, ומבחן הבקרה מתקיים במקרה זה. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.