ת"א 37977-02-12

תקציר

פסק הדין דן בחמש סוגיות מרכזיות לקביעת תוצאת התיק. ראשית, בית המשפט מוצא כי לא נכרת הסכם בין התובע, עו"ד גלעד, לבין הנתבע. נטל ההוכחה מוטל על התובע, ובית המשפט אינו משוכנע כי נכרת הסכם ייצוג מחייב, אלא קובע כי קשריו של הנתבע עם עו"ד גלעד היו במסגרת "סקר שוק" תוך חיפוש עורך דין מתאים. שנית, השופט מצדד בגרסתו של הנתבע לאירועים, וקובע כי הוא לא פעל בחוסר תום לב במהלך המשא ומתן. בית המשפט מציין כי משא ומתן המתנהל בתום לב אינו מסתיים בהכרח בהסכם, ובמקרה זה, החלטת הנתבע לשכור את שירותיו של עורך דין אחר, עו"ד בן צבי, לאחר בדיקת נאותות, אינה מהווה חוסר תום לב. שלישית, תביעת עוולות המרמה והרשלנות הנטענת על ידי עו"ד גלעד נדחית כבלתי מוכחת. רביעית, בית המשפט קובע כי עו"ד גלעד אינו זכאי לתגמול הולם בגין עבודתו בשל היעדר ראיות לשכר הראוי ולנסיבות המקרה. העבודה שביצע עו"ד גלעד נתפסה כמאמץ שיווקי לזכייה בתיק ולכן לא ניתן לחייב. עם זאת, השופט פוסק לו 800 שקל שכר טרחה, שהנתבע הציע כמחווה של רצון טוב. לבסוף, בסוגיית הוצאות המשפט, בית המשפט מורה לעו"ד גלעד לשלם לנאשם 80,000 ₪ מתוך הכרה באופי הבלתי סביר והמופרז של תביעתו, ריבוי הבקשות שהוגשו והתארכות המשפט שלא לצורך. סכום זה ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בניכוי 2,766 ₪, שהנתבע חויב לשלם לעו"ד גלעד.