ת"א 39551-10-14

תקציר

התובעת, שהייתה דוקטורנטית למדעי החיים, עברה הליך הזרקה שבוצע על ידי הנתבעת, רדיולוגית, בניסיון להקל על כאבי הגב שלה. ההליך נערך במרפאה הפרטית של הנתבעת, הממוקמת בחצריו של הנאשם השני, מרכז רפואי. בעקבות הזריקה חלה הידרדרות משמעותית במצבה של התובעת, ולטענתה הדבר נגרם כתוצאה מרשלנות הנתבעת. לגופו של עניין, טענה התובעת כי הנתבע הזריק לה ברשלנות חומר נוירוטוקסי בשם מתילן כחול, מה שהוביל לנזק נוירולוגי חמור. עוד טענה התובעת כי הנתבעת לא קיבלה את הסכמתה מדעת להליך בכך שהציגה מצג שווא בדבר הסיכונים הכרוכים בכך. בית המשפט פסק לטובת התובע בשני הסעיפים. שוכנע כי הנתבע אכן הזריק לתובע מתילן כחול, למרות הכחשתו, וכי מדובר ברשלנות, שכן השימוש בחומר זה בנסיבות אלה אסור. כמו כן, בית המשפט קיבל את טענת התובעת כי הנתבע הטעה אותה בנוגע לבטיחות ההליך, והבטיח לה כי אין בו סיכונים, העולים כדי אי קבלת הסכמתה מדעת. באשר לסיבתיות, מצא בית המשפט כי הנזק הנוירולוגי שנגרם לתובע קשור סיבתית להזרקת מתילן כחול. עם זאת, נקבע כי נכויותיה האורתופדיות והנוירולוגיות המסוימות של התובעת לא יוחסו לזריקה אלא לתחלואה קודמת בעמוד השדרה שלה ולניתוחים שלאחר מכן. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 1,094,000 ₪, מתוכם 224,000 ₪ בגין אובדן הכנסות בעבר ובעתיד, 250,000 ₪ בגין הוצאות סיוע בעבר ובעתיד, 120,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות ואחרות ו-400,000 ₪ בגין נזק לא ממוני. תביעת התובע נגד המרכז הרפואי נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי המרכז לא הפר כל חובה כלפי התובע. בנוסף, נדחו הודעות על תביעות צד ג' שהגישה הנתבעת כנגד חברות ביטוח שונות, שכן בית המשפט קבע כי פוליסות הביטוח המדוברות אינן מכסות את חבות הנתבעת במקרה זה. כל צד חויב לשאת בשכר טרחתו, ואילו התובעת חויבה בחלק מהוצאותיה המשפטיות מהנתבעת. פסק הדין כלל גם איסור פרסום חלקי, האוסר על פרסום שמו של התובע ופרטים מזהים אחרים.