ע"א 6/89

תקציר

הבנק ערער על החלטת בית המשפט המחוזי בנוגע לתוקפו של שעבוד על נכסי החברה בצורת איגרת חוב. בית המשפט פסק לטובת מפרקי החברה, וקבע כי השעבוד בטל משום שנוצר תוך שלושה חודשים מיום בקשת הפירוק, מה שהעניק לבנק העדפה בלתי הוגנת על פני נושים אחרים, לפי סעיף 98(א) לפקודת פשיטת הרגל. עם זאת, בית המשפט לערעורים קבע כי המועד הקובע ליצירת השעבוד היה חתימת הערבות ולא רישומה, וכי אין בעדיפות הבנק כוונה להונות נושים אחרים. יתר על כן, בית הדין לערעורים הגיע למסקנה כי כוונת החברה מאחורי הערבות הייתה לקיים התחייבות קודמת שניתנה שמונה חודשים קודם לכן, ולא לטובת הבנק. לפיכך, הערעור התקבל, והערבות להבטחת השעבוד על נכסי החברה נקבעה כתקפה. לפיכך, יש להעביר את התמורה ממכירת נכסים אלה לבנק, בניכוי הניכויים שהוזכרו על ידי המפרקים. המשיבים חויבו לשלם לבנק הוצאות בסך 5,000 ₪ בגין הערעור. השופט ש' לוין והשופט א' הסכימו עם פסק הדין.