תמ"ש 19298-08-23

תקציר

הלשכה לסיוע משפטי הגישה תביעה נגד נ.ש., המיוצגת על ידי עו"ד רמי קרופניק, בדרישה להחזיר את הקטין ד.ק. לאוקראינה, בעקבות הרחקתו שלא כדין על ידי הנתבעת. הנאשם טען כי חזרתו של הקטין תחשוף אותו לפגיעה פיזית עקב המלחמה באוקראינה, והציג ראיות למצב המסוכן במדינה, בפרט בחרקוב, שם מתגורר אביו של הילד. בית המשפט קיבל באיחור הגשה של מסמכים הנוגעים למצב המלחמה באוקראינה, תוך הפעלת גמישות בהליך ההוכחות, כנדרש בחוק בית המשפט לענייני משפחה ובאמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים בינלאומית. בית המשפט מצא כי מקום מגוריו הרגיל של הקטין היה באוקראינה וכי הרחקתו על ידי האם פגעה בזכויות המשמורת של האב, שכן הייתה לה משמורת זמנית בלבד בזמן שהאב מימש את המשמורת בפועל. הסכמת האם למשמורת האב, יחד עם פעולותיה בהוצאת הקטין ללא הסכמת האב, היוו הרחקה שלא כדין. השאלה המרכזית הייתה האם החזרת הקטין לאוקראינה תהווה סיכון חמור לפגיעה פיזית או נפשית. בית המשפט הכיר במלחמה המתמשכת באוקראינה ובהשפעתה על אזרחים, במיוחד בחרקוב. מאחר שהתובע לא הביא כל ראיה לסתור את הוכחת הנאשם בדבר סכנות המלחמה, קיבל בית המשפט את טענת הנתבע כי קיים חשש כבד לביטחונו של הקטין. כמו כן, ניתן משקל גם להתנגדותו של הקטין לחזור לאוקראינה בנסיבות הנוכחיות. לפיכך קבע בית המשפט כי חלים החריגים לאמנת האג, והקטין לא יוחזר לאוקראינה. למרות שדחה את תביעת התובעת, בית המשפט לא פסק הוצאות משפט לנתבעת, נוכח התנהלותה בהוצאת הקטין בניגוד לרצון האב ותחילת הליכי המשמורת בישראל למרות תיק מתמשך באוקראינה. עוד קבעה השופטת כי על הקטין לקיים שיחות וידאו יומיות עם אביו והזכירה אפשרות לסידורים עתידיים לביקורים תקופתיים, בהתאם למצב הביטחוני. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, והעתק ממנו היה אמור להישלח לבאי כוח שני הצדדים ולסיים את התיק.