ת"א 6004-08-07

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך זכויות יוצרים בנוגע לעיצוב בד סוכות. בית המשפט פסק לטובת התובעים, סולומון גדנסק ושלמה יצחק, אשר הוכיחו בהצלחה את בעלותם בזכויות היוצרים בעיצוב. בעלות זו נקבעה באמצעות ראיות לכך שגדנסק הזמינה ומימנה את הלוחות ששימשו להדפסת העיצוב, למרות חילוקי דעות על יוצר העיצוב. על פי חוק זכויות יוצרים משנת 1911, המחבר הוא בדרך כלל בעל זכויות היוצרים, למעט במקרים בהם היצירה מוזמנת, והמזמין הוא בעל זכויות היוצרים. מכיוון שגדנסק הזמינה את הצלחות ושילמה עבורן, היא שומרת לעצמה את הבעלות על זכויות היוצרים. יתר על כן, הנתבעים, לרבות ברום, לא הביאו ראיות להעברת זכויות כלשהי מגדנסק, ובכך חיזקו את טענת הבעלות שלה. בית המשפט דחה גם את טענתו של ברום כי גדנסק הייתה מודעת למכירת הזכויות, שכן היא לא הוכחה. השופט קבע כי השימוש בעיצוב על ידי ברום ונתבעים נוספים מהווה הפרת זכויות יוצרים, שכן הם מכרו את הבד המעוצב ללא רשותה של גדנסק. עם זאת, הנתבעים 6, 8 ו-9, שרכשו את הבד מברום, לא נמצאו אחראים מאחר שלא ידעו על הפרת זכויות היוצרים. בהתייחסו לסוגיית הנזקים, ציין בית המשפט כי התובעים לא הביאו ראיות לנזקים בפועל. לפיכך נפסקו לתובעים פיצוי סטטוטורי בסך 20,000 ₪ ללא הוכחת נזק, כפי שמתיר סעיף 3א לפקודת זכות יוצרים. פיצוי זה הוא בגין הפרת זכויות יוצרים, ללא קשר לכמות הבד שנמכר. לבסוף נפסקו לתובעים 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, ואילו לנתבעים 9-6 נפסק 5,000 ₪ כל אחד כשכר טרחת עורך דין מהתובעים. השופט הדגיש את חשיבות ההכרה בבעלות על זכויות יוצרים והרתעה מפני הפרות, בעיקר בהקשרים מסחריים, והפציר בשני הצדדים לקחת זאת בחשבון בעסקאות עתידיות.