ה"פ 50285-01-20

תקציר

המבקשים טענו כי רכשו מקרקעין, לרבות טובת הנאה, אשר שימשו כמעבר למגרשם. מנגד, טענו המשיבים כי המבקשים לא הביאו כל ראיה לקשר הקנייני שלהם לנכס. המבקשים טענו כי המשיבים הכירו בבעלות על חלקתם ולכן חזקה על טובת הנאה. בית המשפט בחן האם הוכיחו המבקשים את טענתם בדבר רכישת טובת הנאה במקרקעין של המשיבים באמצעות זכות קדימה במרשם, המחייבת שימוש בזכות במשך שלושים שנה רצופות. בית המשפט הסתמך על חוות דעתה המומחית של גב' הרשקו, אשר קבעה כי לא היו סימנים למעבר כלי רכב בסמוך לגבול המזרחי של חלקת המשיבים, ולפיכך לא הצליחו המבקשים להוכיח את המשך השימוש בדרך הנטענת במשך שלושים שנה. גם עדויותיהם של המבקשים והעדים לא היו משכנעות דיין כדי לתמוך בטענתם. לפיכך החליטה השופטת לדחות את התביעה וחייבה את המבקשת מס' 2 לשלם למשיבים הוצאות המשיבים, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך 50,000 ₪.