ע"פ 9388/09

תקציר

בית המשפט דחה בקשה לעכב ביצוע עונש מאסר בפועל ותשלום פיצוי כספי שהוטל על המערער. המדינה טענה כי מאורך תקופת המאסר אין עילה להיעתר לבקשה, ואילו עיקר טענתו של המבקש התמקדה בפער בין העונש המומלץ לעונש בפועל, בטענה כי הוא מפר את תנאי הסדר הטיעון. השופט קבע כי מאחר שהערעור מתייחס רק לחומרת העונש, יש להתמקד בשאלה האם הזמן הצפוי לערעור מצדיק את אורך העונש, והוא אינו עושה זאת. עוד קבע השופט כי סיכוייו של בית המשפט להפחית משמעותית את העונש קלושים. יתר על כן, מאחר שהמבקש כבר החל לרצות את עונשו, הפסקתו תדרוש טעמים מיוחדים, אשר השופט לא מצא רלוונטי במקרה זה. השופטת דחתה גם את הבקשה לעכב את תשלום הפיצויים, שכן המערערת לא הוכיחה סיכויי הצלחה בערעור או נזק בלתי הפיך, ומאזן הנוחות לא נטה לטובתם. בסופו של דבר, הבקשה נדחתה על כל חלקיה, כאשר השופט ציין כי שמו של המערער יירשם במלואו, שכן אין עילה לאיסור פרסום.