ת"צ 1039-05-08

תקציר

העותר הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הבנק המשיב בגין גבייה בלתי חוקית לכאורה של כספים מחשבונות לקוחותיו. הלקוחות המדוברים, המכונים "לקוחות משפטיים", חויבו בחשבונותיהם בגין הוצאות הקשורות להליכים משפטיים שניהל הבנק. בעתירה נטען כי הבנק חייב חשבונות אלה בגין הוצאות שלא אושרו על ידי רשות שיפוטית ובשיעור גבוה מהשיעור הקבוע בחוק. הבנק הכחיש את הטענות וטען כי נוהגו לגבות מהלקוחות רק הוצאות שאושרו על ידי בית המשפט או ההוצאה לפועל וכי הריבית שנגבתה היא בהתאם להסכם עם הלקוח. בית המשפט מצא כי העותרת הציגה ראיות מספיקות כדי להראות כי הבנק חייב במספר הזדמנויות את חשבונה בגין הוצאות שלא ניתנה בהן החלטה שיפוטית, דבר המצביע על פרקטיקה פסולה אפשרית. בית המשפט קיבל גם את טענת העותרת כי הבנק גבה ריבית משפטית על הוצאות ושכר טרחת עורך דין בניגוד לפסקי הדין ולחוק. השופט ציין כי מדובר בשאלות משותפות של עובדה ומשפט לכל חברי הקבוצה. באשר לדרישה השנייה לאישור תובענה ייצוגית, קבע בית המשפט כי המבקשת הוכיחה סיכוי סביר להצלחה, וקיבל את טענותיה בדבר הטעיה והפרת חוזה, וכן עשיית עושר שלא כדין. השופט היה משוכנע כי המבקש יכול לייצג כראוי את הקבוצה וכי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת לפתרון הסכסוך. לפיכך אושרה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, תוך הגדרת הקבוצה, התובע המוביל, עילות התביעה והסעד המבוקש. המשיב חויב בהוצאות העותר ובשכר טרחת עורך דינו בגין הדיון.