בג"צ 5027/17

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת בין יצרני חשמל פרטיים לבין חברת החשמל ועובדיה, שראשיתה ברפורמה המוצעת במשק החשמל בשנים 2013-2014. הרפורמה נועדה להפוך את הענף ממונופול המוחזק על ידי חברת החשמל לשוק תחרותי עם ריבוי שחקנים. מכיוון שהרפורמה צפויה להשפיע על תנאי העבודה והביטחון התעסוקתי של עובדי חברת החשמל, החל משא ומתן בין החברה לעובדיה. אלא שמשא ומתן זה נכשל, מה שהוביל את עובדי חברת החשמל לנקוט בסנקציות ובשביתות אפשריות. בית הדין לעבודה הכיר בזכות השביתה של העובדים וחייב אותם להציג מתווה שביתה לאישור בית המשפט. הן המדינה והן העובדים ערערו על החלטה זו, ובית הדין הארצי לעבודה אישר את זכות השביתה אך הסיר את הדרישה לאישור מוקדם של בית המשפט. יצרני החשמל הפרטיים והמדינה עתרו בנפרד לבג"ץ בדרישה לבטל את פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה. במהלך הדיונים הגיעו המדינה, חברת החשמל ונציגי העובדים להסכמה להניח בצד את פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה ולנהל משא ומתן על מתווה רפורמה שיתייחס לזכויות העובדים. בעקבות זאת ביקשה המדינה מבג"ץ לתת תוקף להסכם ולבטל את פסקי הדין הקודמים. יצרני החשמל הפרטיים, שלא היו חלק מההסכם, ביקשו הכרעה בעתירתם. עם זאת, בית הדין דחה את בקשתם, שכן ההסכם הפך את עתירתם לתיאורטית ולא חריגה, ובמקום זאת התמקד במתן תוקף להסכם ובביטול החלטות בית הדין לעבודה הרלוונטיות. פסק הדין מדגיש כי זכות השביתה של עובדי חברת החשמל מותנית ויש לממשה במידתיות ובתום לב, וכל מחלוקת עתידית בין היצרנים הפרטיים לבין עובדי חברת החשמל בנוגע לצעדים ארגוניים תצטרך להידון בבית הדין לעבודה על בסיס עובדתי קונקרטי.