עמ"ש 112/09

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך על חווה חקלאית במושב תדהר. הבעלים המקוריים, זוג בעל הסמכות לנהל את החווה, ייעדו את בתם וחתנם כ"בנים יורשים", כלומר הם ישתלטו על החווה לאחר מות שני ההורים. מינוי זה אושר על ידי הרשויות הרלוונטיות ונרשם במינהל מקרקעי ישראל. עם זאת, בטרם נפטרו ההורים הם התקשרו בחוזה מכר, בו העבירו את המשק לידי האישה (המערערת). הבעל נפטר בשלב זה, ונפסק כי הוא לא היה כשיר לחתום על החוזה בשנת 2003, ולפיכך הוא בטל. עוד מצא בית משפט קמא כי הבת והחתן (המשיבים) לא ויתרו על זכויותיהם כבנים יורשים והיו מוכנים לשלם כל חוב שטרם נפרע בקשר למשק. השאלה המרכזית הייתה האם המשיבים מונו כדין כבנים יורשים, למרות שאינם חברים באגודת המושבים. פסק הדין מאשר את המינוי, שכן הוא היה בלתי חוזר ואושר על ידי כל הגורמים הרלוונטיים. יתר על כן, הסכם המגרש, המסדיר את החכירה במקרקעין, קובע כי זכויות השימוש מועברות לבן היורש הנקוב, גם אם אינו חבר באגודה. מאחר שהאב לא חזר בו מההתחייבות והעברת הזכויות היחידה של האם אינה תקפה, מעמדם של המשיבים כבנים יורשים עומד בעינו. עזיבתם את החווה והרס העדר אינם שוללים את זכויותיהם, והם מוכנים לעמוד בתנאי מינוים. לפיכך, הערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע נדחה. המערערים נדרשים לכסות את הוצאותיהם ושכר טרחתם של המשיבים, בסך 25,000 ₪.