רע"א 8047/03

תקציר

פסק הדין בערעור מדגיש את חשיבות כיבוד רצונו של המנוח כעקרון יסוד בדיני הירושה. עיקרון זה, המושרש באוטונומיה ובכבוד של האדם, מעניק לפרט את החופש להשליך את רכושו כראות עיניו. בית המשפט מכיר בתפקידו המנחה של עיקרון זה בחוק הירושה, ובפרט בסעיפים 27 ו-28(ב), הנותנים תוקף לכוונת המצווה ונותנים תוקף להוראות בצוואות, ובלבד שאינן מושפעות מכפייה או מרמה. במקרה הנדון, בית המשפט מקבל את הערעור, מתוך הכרה בחובתם של מנהלי העיזבון להקים קרן כמפורט בצוואה, או לכל הפחות להודיע על כך לרשויות המתאימות. פסק הדין מדגיש כי תפקידם של מנהלי העיזבון הוא מכריע בקיום רצונו של המנוח, ובמקרה ספציפי זה ממנה לשם כך מנהל עיזבון, ומחזיר את העניין להכרעה נוספת בבית המשפט המחוזי. ההחלטה מתקבלת מתוך הבנה כי כיבוד רצונו של המנוח גובר על כל שיקול אחר, לרבות הזמן שחלף מאז הובעה רצונו של המנוח. פסק הדין ניתן פה אחד בין השופטים, תוך הדגשת מרכזיות רצונו של המנוח בדיני הירושה, ומשכך הערעור מתקבל.