ת"א 38104-05-18

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהגיש משתמש פייסבוק, שחשבונו נחסם על ידי החברה לאחר שפרסם שוב ושוב תוכן הנחשב על ידי פייסבוק כמפר את תנאי השימוש וכללי הקהילה שלה. התובע טען כי חשבונו נחסם שלא כדין, שכן הפוסטים שלו מהווים תוכן סאטירי, ודרש את השבת חשבונו, פיצוי על נזקים ותשלום עבור הרווחים שהרוויח הנתבע מעבודתו. פייסבוק, הנתבעת, טענה כי התובעת הפרה את מדיניותה האוסרת על דברי שטנה, המהווה הפרה יסודית של תנאי השימוש של הפלטפורמה. כתוצאה מכך, פייסבוק מימשה כדין את זכותה החוזית לחסום את חשבונו של התובע. בית המשפט בחן את מערכת היחסים החוזית בין התובע לבין פייסבוק, בהתחשב בתנאי השימוש ובכללי הקהילה שהמשתמשים מסכימים להם בעת יצירת חשבון. מונחים אלה אוסרים על פרסום דברי שטנה, המוגדרים כהתקפות ישירות על אנשים בהתבסס על מאפיינים מוגנים כגון גזע, מוצא אתני והשתייכות דתית. השופט התעמק במושג דברי שטנה, תוך שהוא מפנה למחקר אקדמי המתווה קריטריונים לקביעת דברי שטנה, לרבות הכוונה מאחורי הביטוי, הנזק הפוטנציאלי שהוא עלול לגרום והקשרו. השופטת מצאה כי הפוסטים של התובע כוונו לקבוצות וליחידים, ותקפו אותם על בסיס המאפיינים המוגנים שלהם. התוכן ביטא שנאה והפגין זלזול בכבודן של קבוצות אתניות, דתות ואנשים עם מוגבלויות מסוימות. למרות שהתובע טען כי יש לראות בפוסטים שלו סאטירה, בית המשפט לא השתכנע והסביר כי ההקשר שבו הוצג התוכן – חשבון פייסבוק ציבורי ששיתף גם תכנים אישיים ולא סאטיריים – מקשה על ההבחנה בין פוסטים סאטיריים ללא סאטיריים. בנוסף, השופט הדגיש כי החלטת פייסבוק לא התבססה רק על אלגוריתם אלא גם על דיווחים של משתמשים שמצאו את התוכן פוגעני. נקבע כי התובע הפר את החוזה בכך שפרסם שוב ושוב תכנים המפרים את מדיניות פייסבוק, למרות שקיבל אזהרות והודעות מהפלטפורמה. חסימת החשבון על ידי פייסבוק נקבעה כתוצאה צפויה מראש של הפרות אלה ולא הייתה שרירותית. השופט דחה גם את עילות התביעה האחרות של התובע, לרבות הפרת זכויות יוצרים, עוולה לפי חוק המחשבים ועשיית עושר ולא במשפט, בשל חוסר ראיות. בסופו של דבר, התביעה נדחתה, והתובע חויב לשלם את הוצאות המשפט של הנתבע.