בש"א 494/07

תקציר

המבקשים ביקשו לחייב את המשיב, שהגיש ערעור, להפקיד ערבות כספית להוצאותיהם אם יזכו בתיק. המבקשים היו עובדים שתבעו את מעסיקם, המשיב, בתשלומים שונים לפי דיני העבודה. בעבר חויב המשיב לשלם את הוצאות המבקשים בפסק דין נפרד. בקשת המבקשים התבססה על הטענה כי המשיב לא שילם את ההוצאות שנקבעו בפסק הדין הקודם. עם זאת, השופטת מצאה כי המבקשים עצמם לא שילמו את הסכומים המגיעים למשיב על פי פסק הדין, וכי טענתם כי סכומים אלה שווים להוצאות שגבה המשיב לא הוכחה. זאת ועוד, בקשת המבקשים הוגשה בשלב מאוחר מאוד של ההליך המשפטי, לאחר ששני הצדדים הגישו את סיכומיהם. השופטת הדגישה כי מטרת דרישת הפיקדון הייתה למנוע מהמשיבים הוצאות נוספות, מה שלא היה המקרה כאן, שכן המבקשים כבר נשאו ברוב הוצאות הערעור. מטעמים אלה דחה השופט את הבקשה והורה למבקשים לשלם את הוצאות המשפט של המשיב. למבקשים ניתנו 30 יום לשלם סכום זה, ולאחר מכן הוא יחויב בריבית.