בא"ש 12537-01-19

תקציר

שוטר עצר רכב שבו נהג המבקש, שנראה כי נשא מטען עמוס יתר על המידה. הרכב נשקל, ואכן נמצא כי עלה על המשקל המותר ב-42.8%. כתוצאה מכך, הואשם המבקש בעבירה וקיבל פסילה מנהלית של 30 יום, לצד החלטה האוסרת על השימוש ברכב. המבקש טען כי המשקל הנוסף נובע מכך שהעגלה לא נשקלה בנפרד מהגרר, וכי הנגרר חיוני לעבודתו ולפרנסתו. עם זאת, בית המשפט מצא די ראיות המצביעות על עבירה של נהיגה תוך הובלת מטען מופרז, המהווה סכנה לנהג ולמשתמשי דרך אחרים. קביעה זו נתמכה ברקורד התעבורתי של המבקש, הכולל 15 הרשעות קודמות בעבירות תנועה. בית המשפט הכיר בהשלכות התעסוקתיות האפשריות של צו איסור האיסור, אך העדיף את האינטרס של בטיחות הציבור ואת הצורך להרתיע מפני כלי רכב עמוסים. מאחר שהמבקש לא הביא ראיות תומכות לטענותיו ולא התייצב לדיון, דחה בית המשפט את בקשתו לבטל את האיסור. ההחלטה הדגישה את חומרת כלי הרכב העמוסים ואת האופי המנהלי של הפסילה, וציינה כי המבקש יכול לערער על ההחלטה כעניין שבדין.