ע"א 587/69

תקציר

המקרה שלפנינו סובב סביב מחלוקת הנוגעת לרכישת רכב. המשיב, שרכש את הרכב מהמערערת, נתקל בו בפגמים ודרש החלפה או החזר של מחיר הרכישה. לאחר שימוש ברכב במשך כחצי שנה, השיב המשיב אותו למערערת וביקש פסק דין מקוצר להשבת מלוא מחיר הרכישה. עם זאת, טען המערער כי התביעה אינה עומדת באמות המידה לפסק דין מקוצר כמפורט בתקנה 269 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשכ"ג-1963. השאלה שעמדה על הפרק הייתה האם התביעה שהגיש המשיב תקפה אם לאו. השופט קיסטר, יחד עם השופט מני, פסקו לטובת המערער וקבעו כי התביעה אינה עומדת בדרישות לפסק דין מקוצר. לגופו של עניין, הם טענו כי התקבולים שסופקו אינם מהווים ראיה מספקת לחובת השבת כל מחיר הרכישה, ואף לא ניתן לראות בתביעה על סכום קצוב. בנוסף, הדגישה השופטת קיסטר את היתרונות הפרוצדורליים המוקנים לתובעים בתיקי פסק דין מקוצר והגיעה למסקנה כי מקרה זה אינו נופל בגדר התקנה הרלוונטית. מנגד, השופט ח' כהן חלק על כך, בקובעו כי התקדימים והפסיקה תומכים בטענת המשיב וכי פרשנותו המרחיבה של כלל 269 צריכה לעמוד. לדבריו, די בקיומו של חוזה כתוב ובראיות לביצועו כדי לאפשר דיון בתביעה בגין הפרת חוזה או השבה בפסק דין מקוצר.