ע"פ 6695/08

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הרשיע את המערער במעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 16 ללא הסכמה, מה שהוביל לעונש של 20 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 30,000 ₪ למתלונן. המערער, שהתייחס למתלוננת כאל גיסה, הורשע בתקיפתה בעת שישנה. למרות הכחשתו העקבית, בית המשפט העדיף את עדותה המהימנה והמפורטת של המתלוננת, הנתמכת במצבה הנפשי, בעדויות העדים ובחוות דעתם של אנשי מקצוע שאישרו את אמיתותה. בית המשפט דן בהערכות פסיכיאטריות ובסוגיות נפשיות קודמות הנוגעות למערער, וציין ביטול קודם של אישומים מחמת חוסר כשירות. למרות בעיות אלה, הוא נחשב כשיר למשפט. צוין חוסר החרטה של המערער ותפיסתו השלילית את המתלונן, תוך הדגשת תפיסתו את עצמו כקורבן. בקשתו לעונש מופחת, בנימוק של נסיבות אישיות ונפשיות, נדחתה, שכן בית המשפט שם בראש סדר העדיפויות את חומרת העבירה מול פגיעותה של המתלוננת כיתומה. ערעור ההגנה הצביע על חוסר עקביות וטען כי הנרטיב של המתלוננת אינו הגיוני, אך בית המשפט טען כי לא ניתן לשפוט את התנהגותם של נפגעי טראומה על פי אמות מידה רציונליות טיפוסיות. ערכאת הערעור אישרה את פסק הדין המקורי, תוך הדגשת משמעותה של חובת ההגנה כלפי קטינים והפגיעה האינהרנטית בעבירות מין שאינן זקוקות להוכחה נוספת באמצעות דיווחי נפגעים. בסופו של דבר, הערעורים הן על ההרשעה והן על גזר הדין נדחו, ואישרו את עמדת מערכת המשפט בנוגע להגנה על קטינים מפני ניצול.