ע"א 9129/23

תקציר

הערעור שנדון בפני בית המשפט עסק בשאלה האם היה על בית המשפט לענייני משפחה בטבריה לפסול עצמו מלדון בתיק שבו מעורבים המערערים והמשיב בשל תפיסה מוטה. המערערים טענו כי פסק דין קודם מיום 12.11.2023 פגע בהם באופן בלתי הוגן וסתר ראיות עובדתיות, דבר המצביע על היעדר משוא פנים מצד הפאנל. כמו כן, הם טענו לניגוד עניינים בשל מערכת היחסים הנטענת בין בא כוחו של המשיב לבין בתו של אדם המעורב בבית המשפט. חרף טענות אלה והעובדה כי מערער אחד חויב בתשלום פיצויים לפי דיני לשון הרע, דחה בית המשפט את בקשת הפסילה ביום 13.12.2023, בנימוק של חשש ממשי למשוא פנים וציין כי המערערים המשיכו בהתדיינות גם לאחר שבקשת הפסילה הראשונית שלהם נדחתה. בית המשפט הדגיש כי מעורבות קודמת בסכסוכים משפחתיים קשורים אינה מעידה מטבעה על משוא פנים, במיוחד תחת העיקרון של "משפחה אחת - שופט אחד". המערערים לא הצליחו לבסס ראיות קונקרטיות להטיה או לטעויות פרוצדורליות שיש בהן כדי לבסס את טענותיהם. בית המשפט הגיע למסקנה כי הטענות שהוצגו הן טענות ערעור בלבד שאינן עומדות בקריטריונים לפסילת השופט. בסופו של דבר, הערעור נדחה ולא נקבעו הוצאות, דבר המשקף את החלטת בית המשפט כי לא התקיימו עילות למשוא פנים או משוא פנים.