ע"א 8796/03

תקציר

הערעור והערעור שכנגד עניינם במחלוקת על הפיצויים המגיעים למערערים שאדמתם הופקעה על ידי המועצה המקומית גני תקווה. המערערים טוענים כי מגיע להם פיצוי נוסף בגין הפקעת יתר של אדמותיהם, ואילו המשיבים טוענים כי התביעה התיישנה וכי אין להם זכות לפיצויים נוספים. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המערערים, אך שני הצדדים ערערו על פסק הדין במישור הפרוצדורלי והמהותי. השאלות המרכזיות העומדות בפני בית המשפט העליון הן האם עומדת למערערים זכות חוקית לפיצויים נוספים בגין גלגול היסטורי של הפקעת יתר במסגרת תכניות איחוד וחלוקה, ואם כן, האם תביעתם התיישנה או נדחתה, והאם זכאים המשיבים להקים הגנת התיישנות. בנוסף, על בית המשפט העליון להחליט האם פסק דינו של בית המשפט המחוזי מחייב השלמת נתונים עובדתיים חיוניים לצורך יישום מעשי, ואם כן, יש להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לפסק דין משלים. לבסוף, על בית המשפט לדון בהשלכות פסק הדין בעניין ריבית, הצמדה ושכר טרחת עורך דין. השופטת פרוקצ'יה מגיעה למסקנה כי אין להכריע בשאלות משפטיות עקרוניות ללא תשתית עובדתית מלאה וברורה, ומציעה להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי להשלמת פסק דינו בעניין הנתונים החסרים. השופט מציע לקבל הן את הערעור והן את הערעור שכנגד ככל שהם נוגעים להחלטה זו.