ב"ל 21116-05-21

תקציר

הדיון התמקד בשאלה האם ניתן לסווג את פגיעתה הנפשית של התובעת בעקבות התפרצות זעם של מנהלה כ"אירוע מיוחד" שאירע במהלך עבודתה, כהגדרתו בסעיף 79 לחוק. השופטת בחנה את העדויות והראיות שהוצגו, תוך הכרה במצוקה הנפשית הקיימת של התובעת עקב עבודתה החדשה וגורמים נוספים. עם זאת, נקבע בפסק הדין כי מתח ממושך אינו מונע בחינה של אירוע מיוחד. התובעת תיארה באופן עקבי שיחה עם מנהלה, מר שוורד, ביום 19.6.2019, בה הביע כעס וביקורת כלפיה. שיחה זו חרגה משגרת העבודה הרגילה ואושרה על ידי מר שוורד עצמו. השופט מצא את גרסת התובע לאירועים אמינה, במיוחד כאשר היא אוששה בעדותו של מר שוורד על חשיבות הפגישה והמשוב שנתן לתובע. בהיבט הסובייקטיבי נבחנה גם תגובתו הרגשית של התובע לשיחה. היא העידה על ההשפעה הקשה של השיחה, וחשה הלם ומצוקה. תגובתה נחשבה סבירה, בהתחשב בנסיבות. המסמכים הרפואיים שהוצגו תמכו אף הם בטענתה, והצביעו על כך שקשייה הנפשיים קשורים לעבודה ולאירוע ספציפי. השופטת הגיעה למסקנה כי השיחה ב-19 ביוני היוותה אירוע אובייקטיבי החורג משגרת העבודה הרגילה של התובעת והיה בו פוטנציאל לגרום ללחץ נפשי סובייקטיבי. לפיכך, נקבע כי מדובר ב"אירוע מיוחד" בהתאם לאמות המידה המשפטיות שהוגדרו. לנתבעת ניתנה ארכה עד ליום 16.4.2023 להחליט האם לקבל את התביעה או לבקש מינוי מומחה שיקבע את הקשר הסיבתי בין האירוע לנזקי התובע.