המ"ש 56219-10-24

תקציר

החלטת בית המשפט היא לדחות את בקשת המבקש להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט בגין עבירות מנהליות של קנסות. המבקש, שהיה הבעלים הרשום של כלי הרכב המדוברים, לא הגיש בקשה להישפט ואף לא ביקש הארכה בתוך הזמן הקבוע בחוק. המבקשת טענה כי לא קיבלה את הודעות הקנס ולא הייתה מודעת לקיומן, אך בית המשפט לא מצא הצדקה סבירה לעיכוב. המשיב שלח את ההודעות בדואר רשום, דבר שיצר חזקת מסירה, והמבקש לא הביא ראיות מספיקות לסתור חזקה זו. גם אם היה בית המשפט מקבל את טענת אי הקבלה של המבקשת, עדיין לא הגישה המבקשת בקשה להארכה במועד לאחר שקיבלה את תשובת המשיבה לפנייתה בעניין הקנסות. זאת ועוד, טענות המבקש לא העלו עילה מיוחדת ולא ביססו סיכון לעיוות דין המצדיק את דחיית הבקשה. ככלל, שיהויה של המבקשת בטיפול בדו"חות וחוסר ההצדקה בטיעוניה הביאו את בית המשפט לדחות את הבקשה. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים, ולמבקש זכות ערעור.