ע"א 2999/07

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת בין בנק מזרחי לבין סגמן זיו חברה לבניין והשקעות לבין בעלי מניותיה/מנהליה, המשיבים 2 ו-3, בנוגע לתנאי הסכם מימון פרויקט בנייה. נקודת המחלוקת העיקרית נסובה סביב עסקאות פורוורד במטבע חוץ, דהיינו האם המשיבים הסכימו לחידושן ולחיובים שבאו בעקבותיהן, ושיעור הריבית החל על החוב בעקבות איחור בפירעון. בית משפט השלום צידד חלקית במשיבים, וקבע כי הבנק לא קיבל את הסכמתם לחידוש העסקה ולכן אינו יכול לגבות את העלויות הנלוות, וכי יש לחשב את הריבית על החוב בשיעור נמוך מזה שביקש הבנק. הבנק ערער על פסק דין זה. בית הדין לערעורים פסק לטובת הבנק. נמצא כי המשיבים אכן הסכימו לחידוש עסקאות הפורוורד בזמן אמת וכי גרסת הבנק לאירועים אמינה יותר ועולה בקנה אחד עם הראיות שהוצגו ועם השכל הישר. טענת המשיבים כי חתמו על מסמכי החידוש בדיעבד תחת לחץ לא הייתה משכנעת, במיוחד לאור מעמדם כאנשי עסקים מנוסים. בנוסף, מצא בית המשפט כי טענות המשיבים בדבר חוסר ההיגיון בביצוע העסקאות בשל עליית ערך השקל באותה תקופה חסרות שחר, שכן מדובר בהערכה בדיעבד. עוד קבע בית המשפט כי המשיבים היו מודעים לחובותיהם ולריביות שנצברו, ואיחור הבנק במשלוח תזכורות אינו מצדיק הפחתת ריבית. משכך, קבע בית המשפט כי על המשיבים לפרוע את החוב בהתאם לתנאים שקבע הבנק, לרבות עלויות חידושי עסקאות הפורוורד והריבית הגבוהה יותר. הבנק חויב להגיש תחשיב חדש לבית משפט השלום, והמשיבים נדרשו לכסות את הוצאותיו המשפטיות של הבנק עד לסכום של 50,000 ₪.