דב"ע 8/98

תקציר

הערעור הוא על החלטת רשם בית הדין הארצי להאריך את המועד שניתן למשיב להגשת ערעור על פסק דין שניתן בבית דין אזורי. בית הדין האזורי הורה למשיב, המעסיק, לשלם למערער, לעובד, פיצויי פיטורים, פדיון דמי הבראה והוצאות משפט. פסק הדין נמסר למשיב ביום 10.8.97. מאחר שהתיק נדון במהירות, הערעור על פסק הדין היה צריך להידון בבית הדין הארצי לעבודה. המשיב ביקש ארכת מועד להגשת הערעור, בנימוק של סנקציות שהטיל עליהם בית הדין לעבודה שמנעו מהם להגיש את הערעור במועד. רשם בית הדין הארצי נעתר לבקשה, מתוך סברה כי קיים סיכוי שהערעור יצלח, ועל החלטה זו ערער כעת העובד. בית המשפט שקל את הטיעונים בעד ונגד הארכת המועד והחליט כי אין מקום לבטל את החלטת הרשם. לפיכך, הערעור נדחה, וההחלטה להאריך את המועד להגשת בקשת רשות הערעור עומדת בעינה. על העובד להגיש את תשובתו לבקשת רשות הערעור בתוך 15 יום מיום קבלת פסק דין זה. לא ייפסקו עלויות לאף אחד מהצדדים.