ת"פ 42712-04-16

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המבקשים לבטל את כתב האישום נגדם. המבקש טען כי יש לבטל את כתב האישום משום שהמשיב לא מילא אחר החובה ליידע את המבקש על העברת חומרי חקירה ולקיים שימוע לפני הגשת כתב האישום, כנדרש בחוק. עם זאת, בית המשפט מצא כי הימנעותו של המשיב מליידע את המבקש הייתה כדין, שכן פרקליטות המחוז הפעילה את סמכותה למנוע את חובת ההלשנה/שימוע בשל חסמים - במקרה זה, הצורך להגיש כתב אישום משותף נגד המבקש והנאשמים העצורים. בית המשפט נימק זאת בכך שהזכות ליידע/לשמוע אינה מוחלטת וניתן לגבור עליה על ידי אינטרסים ציבוריים אחרים. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי הנימוקים להחלטת פרקליט המחוז, שהוצגו בדיעבד, היו סבירים ומקובלים. בנוסף, קבע בית המשפט כי אין חובה לספק הסבר כתוב ומפורט לפטור מחובת יידוע/שימוע, שכן נימוקי התביעה אינם מבוססים על ראיות ונשקלים על ידי גורם חיצוני. השופט הדגיש כי עניינם של הנאשמים אינו נפרד, והצדיק את כתב האישום המאוחד. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי המשיב לא פגע בזכויותיו של המבקש, וכתב האישום יישאר על כנו. החלטה זו התקבלה ללא נוכחות הצדדים ביום 8.6.2016.