תפ"ח 1199/05

תקציר

בפסק דין מפורט מיום 3.1.2007 התייחס בית המשפט לסוגיית זכותו של הנאשם לשימוע טרם הגשת כתב אישום, אשר נזנחה בשל טעות בתום לב של התביעה. התיק עסק בנאשם שהואשם במספר סעיפים של אונס במרמה ומעשה מגונה, בהתבסס על אירועים שהתרחשו בין ספטמבר לנובמבר 2000. למרות שחומר החקירה היה זמין מינואר 2003, הוגש נגד הנאשם כתב אישום רק בדצמבר 2005, ללא שימוע להצגת טענותיו כנדרש לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי. ההגנה טענה כי מחדל זה פוגע בזכויותיו של הנאשם וביקשה למחוק את כתב האישום כדי לאפשר דיון ראוי. המאשימה התנגדה והציעה כי דיון בדיעבד יוכל לתקן את המצב. עם זאת, בית המשפט הדגיש את החשיבות של קיום שימוע לפני הגשת כתב אישום, שכן הוא מאפשר לנחקר הזדמנות להציג את טענותיו במלואן, והדגיש את הפוטנציאל למשוא פנים אם הדיון יתקיים כשכתב אישום כבר תלוי ועומד. בית המשפט ציין פסיקות דומות בעבר ואת האופי המערכתי של פיקוחים כאלה, והדגיש את זכות היסוד לשימוע כעניין של הגינות שלטונית והליך הוגן. נוכח היעדר ייצוג משפטי ראשוני מצד הנאשם, השיהוי הממושך בהליכים והיעדר פגיעה מוכחת בתביעה, החליט בית המשפט כי יש למחוק את כתב האישום. החלטה זו נועדה להבטיח את כיבוד זכותו של הנאשם לשימוע, לאפשר לו להציג את טיעוניו באופן מלא ופוטנציאלי להשפיע על תנאיו או קיומו של כל כתב אישום עתידי, ובכך לשמור על ההגינות והיושרה של ההליך המשפטי.