ה"פ 14121-02-15

תקציר

המבקשים, יורם ברג, מיכל ברג, ישראל קריב ואור קריב, ביקשו מבית המשפט להכריז על פקיעת הסכמים ובטוחות מסוימים שנועדו להגן על זכות השכירות של יוסי חזיז ז"ל בדירה שבבעלות המבקשים עם פטירתו. המשיבים, שרון חזיז ועמר חזיז, הם יורשיו של יוסי חזיז. יוסי חזיז היה דייר מוגן בדירה בבעלות אהוד פורת במשך כ-30 שנה. בשל תוכניות הריסה ובנייה מחדש, הסכימו חזיז ופורת כי עזיז יפנה את הדירה תוך שמירה על זכויות הדייר המוגן. על פי ההסכם, פורת הייתה אמורה למסור לחזיז דירה חדשה בתוך 30 חודשים, בדמי שכירות חודשיים של 250 שקל, ולהעמיד משכנתא להבטחת זכויותיו של חזיז. עם זאת, בשל קשייה הכלכליים של פורת, התעכבה מסירת הדירה החדשה, וההתחייבויות על פי ההסכם הועברו למבקשים. עוד דחו המבקשים את מועד המסירה ל-31 בדצמבר 2013, והעמידו משכנתא חדשה כבטוחה. לאחר גירושיהם של חזיז ואשתו, זכויותיהם על פי ההסכם הועברו לחזיז בלבד. המבקשים לא הצליחו למסור את הדירה החדשה עד למועד שנדחה. על פי ההסכם, מדובר בהפרה יסודית, המזכה את עזיז במימוש המשכנתא. בנוסף, הסכימו הצדדים כי עזיז יקבל פיצוי חודשי עבור כל חודש שבו נדחתה מסירת הדירה מעבר ל-30 חודשים. עזיז נפטר ביולי 2014, והמבקשים טענו כי מותו שלל את זכויותיו על פי ההסכם. המשיבים, יורשיו, טענו אחרת, וטענו כי המשכנתא נועדה להבטיח עמידה מלאה בהתחייבויות המבקשים וכי מות אביהם אינו שולל את זכויותיו החוזיות. בית המשפט הסכים עם המשיבים, וציין כי מלשונו הברורה של ההסכם עולה כי איחור במסירה היווה הפרה יסודית, המזכה את חזיז, וכעת את יורשיו, במימוש המשכנתא. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא כל ראיה לכך שעזיז ויתר על זכותו למימוש המשכנתא, וטענת המבקשים כי מימוש המשכנתא מחייב את ביטול ההסכם לא נתמכה בתנאי ההסכם. המבקשים חויבו לשלם את הוצאות המשפט של המשיבים.