ת"א 51287-07-21

תקציר

ניתוח זה עוסק בקבילותן של ראיות משלימות בהליך אזרחי, תוך הסתמכות על פסיקה מבוססת כדי לאזן בין הצורך בצדק מהותי לבין יעילות והוגנות פרוצדורלית. העיקרון המשפטי המרכזי העומד על הפרק הוא שיקול דעתו של בית המשפט לאפשר חריגה מהכלל שעל הצדדים להגיש את ראיותיהם "בחבילה אחת", ובלבד שחריגות אלה משרתות את המטרה הסופית של חשיפת האמת מבלי לגרום לדעות קדומות מיותרות. עקרונות משפטיים וחידושים: * **גמישות בסדר הדין האזרחי לצדק מהותי:** עקרון היסוד, כפי שנוסח בע"א 189/66 עזיז ששון נ' קדמה בע"מ*, הוא כי סדר הדין האזרחי הוא מסגרת גמישה שנועדה לאפשר צדק מהותי ולא לשמש מכשול. בתי המשפט מוסמכים לאפשר תיקון של טעויות פרוצדורליות, לרבות הגשת ראיות מאוחרות או משלימות, כל עוד הדבר אינו גורם לעוול מהותי וממשי לצד שכנגד. אי נוחות פרוצדורלית, כשלעצמה, אינה נחשבת כעילה מספקת כדי לפסול ראיות כאלה; זה בדרך כלל מפוצה על ידי הטלת עלויות. * **כלל "חבילה אחת" וחריגים:** הפסיקה, ובראשם *רע"א 5727/23 יגאל עייש נ' שלמה ארביב*, מחזקת את נקודת המוצא לפיה מצופה מהצדדים להגיש את כל ראיותיהם יחד. עם זאת, חריגים לכלל זה מותרים כאשר מבקש יכול להוכיח "סיבה חריגה" המצדיקה את הסטייה. * **מבחנים לקבלת ראיות מאוחרות:** מספר גורמים מרכזיים נלקחים בחשבון בעת בחינת בקשות לקבלת ראיות מחוץ לזמן שנקבע: * **ידיעתו והחזקתו של המבקש:** האם הראיות היו ברשותו או בשליטתו של המבקש, ואם הוא היה מודע לכך מלכתחילה. אם ניתן היה להשיג את הראיות באופן סביר ולכלול אותן מוקדם יותר, הסיכוי שהבקשה תאושר נמוך יותר. * **שלב פרוצדורלי:** שלב ההליכים הוא מכריע. שלבים מוקדמים יותר מאפשרים בדרך כלל גמישות רבה יותר, שכן ניתן למתן ביתר קלות דעות קדומות פוטנציאליות לצד היריב. לעומת זאת, הגשות מאוחרות, במיוחד לאחר סיום ההליכים המקדמיים, עומדות בפני רף גבוה יותר. * **תרומה לגילוי האמת:** ההשפעה הפוטנציאלית של הראיות על בירור האמת היא שיקול ראשון במעלה. "ראיות זהב", שסביר להניח שישפיעו באופן משמעותי על תוצאות התיק, נוטות יותר להתקבל, גם אם יוצגו באיחור. בית המשפט שוקל זאת מול המידה שבה הראיות עשויות לשנות את מהלך התיק. * **מניעת ראיות "טלאים":** בתי המשפט מודעים למניעת צדדים מהגשת ראיות באופן אסטרטגי באופן חלקי כדי להשיג יתרון, ובכך להימנע מיצירת "טלאים" של ראיות. * **עליונות חקר האמת:** חידוש משפטי משמעותי שהודגש הוא העיקרון שלפיו האינטרס של גילוי האמת יכול, בנסיבות מסוימות, לגבור על שיקולים פרוצדורליים. כפי שראינו ברע"א 5403/17 רבקה טכנולוגיות בע"מ נ' החברה הכימית לישראל בע"מ*, גם אם אי הבאת הראיות קודם לכן נבעה ממחדלו של בעל הדין עצמו, עדיין ניתן לקבל את הראיות אם הן חיוניות לבירור האמת ולאפשר לבית המשפט להבין את הזכויות המהותיות של הצדדים. הגשת בקשה למקרה: בית המשפט יישם עקרונות אלה על בקשה להגשת תצהיר משלים. המבקש ביקש להוסיף עדות של מנכ"ל לשעבר בנוגע לאחריות לנזיקין, לאחר שפגישת שטח במהלך הליך גישור חשפה תובנות חדשות. * **ידיעת המבקשת:** בית המשפט מצא כי התובנות שהופקו מפגישת השטח היוו עניין שהתעורר והתברר למבקשת *במהלך* ההליך המשפטי, והיא לא הייתה מודעת לכך מראש. בעוד שמידע מסוים (מפה) היה זמין בעבר, התצפית של המבקש באתר סיפקה נקודת מבט חדשה. בית המשפט הבחין בין ממצאים עובדתיים מגישור, שיכולים להיות קבילים, לבין מהות דיוני הגישור (הסכמים, ויתורים), שהם חסויים. בית המשפט גם הכיר בכך שהעיכוב של המבקש בהגשת הבקשה קשור לתקווה להצלחת הגישור ולציפייה לעדות מומחה מטעם בית המשפט. * **שלב פרוצדורלי:** למרות שההליכים החלו בשנת 2021 והסתיימו ההליכים המקדמיים, דיוני ההוכחות נקבעו לעתיד רחוק (אפריל ומאי 2026). פער זמן ניכר זה נחשב מספיק כדי לאפשר לצד שכנגד להתייחס לתצהיר המשלים ולהגיש הגשות משלימות משלו במידת הצורך, ובכך להפחית את הפגיעה הפוטנציאלית. * **תרומה לאמת:** בית המשפט הכיר בכך שהתצהיר המשלים המוצע לגבי התצפיות והתובנות בשטח לגבי הנחת הצינורות היה מהותי ועשוי לשפוך אור משמעותי על הסוגיה המכרעת של אחריות לנזק. **החלטה וחדשנות:** על סמך מכלול השיקולים הללו, התיר בית המשפט למבקש להגיש את התצהיר המשלים. החלטה זו מדגימה את פעולת האיזון שבתי המשפט נוקטים, תוך מתן עדיפות לחשיפת האמת על ידי מתן אפשרות לראיות חדשות, גם אם הושגו בנסיבות שהתגלו במהלך הגילוי הפורמלי, אך לא רק חלק ממנו. בית המשפט גם הטיל על המבקש הוצאות, המשקפות את עקרון הפיצוי על אי הנוחות הפרוצדורלית. חזרתו של בית המשפט על המלצתו לצדדים לשקול מינוי מומחה מסמנת גם את הדגש המתמשך על איסוף ראיות יעיל וחזק.