בג"צ 58/68
פסק-דין עליון
תקציר
בפרשת בנימין שליט נ' שר הפנים ופקיד הרישום בג"ץ עסק בשאלה האם ניתן לרשום במרשם הלאומי ילדים לאב יהודי ולאם לא יהודייה. דעת הרוב, בראשות השופטים זוסמן, ויטקון, ברנסון, כהן ומני, קבעה כי הרישום צריך לשקף את הצהרת תום הלב של העותר, ובכך לאפשר את רישום הילדים כיהודים, תוך הדגשת תכליתו הטכנית והסטטיסטית של מרשם האוכלוסין ולא קביעת זהות על פי הדין העברי. השופט זוסמן טען כי למונח "יהודי" אין משמעות ייחודית בכל היבטי המשפט, וציין את ההבחנה למטרות בהקשרים חקיקתיים שונים. הוא הדגיש כי הנחיות הממשלה סותרות את תכליתו של החוק החילוני. השופט כהן הדגיש את חוסר סמכותו של השר להכתיב פרטי רישום מעבר למה שהצהיר העותר. לעומת זאת, דעת המיעוט, שכללה את הנשיא אגרנט, ממלא מקום הנשיא זילברג והשופטים לנדוי וקיסטר, צידדה בשמירה על ההגדרה המסורתית המבוססת על ההלכה היהודית, הרואה בילדים לא-יהודים בשל שושלת היוחסין האימהית שלהם. צד זה טען כי החלטות בנושאים תרבותיים רגישים כאלה צריכות לנטות לכיוון של המשכיות היסטורית וזהירות, תוך הדגשת ההשלכות התרבותיות הפוטנציאליות הרחבות יותר והמשמעות ההיסטורית המושרשת של המשפט העברי. הם טענו כי ההגדרה הרחבה החדשה שהוצעה עלולה לשבש את האחדות היהודית וליישר קו הדוק מדי עם אלה של התפוצות. למרות זאת, החלטת הרוב לרשום את הילדים כיהודים שלטה, ושיקפה שינוי אידיאולוגי לכיוון כיבוד הצהרות פרטניות בהתאם לאופיו החילוני של רישום האוכלוסין.
חקיקה מקושרת
בג"צ 58/68 שליט נ' שר הפנים, עליון (23.1.1970)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.