ע"א 1172/13

תקציר

בערעור זה סקר בית המשפט שתי סוגיות מרכזיות: זכויות הבעלות בחצר וטענות לבנייה בלתי חוקית. בית משפט קמא אישר את בעלותו של המשיב בחצר על סמך מסמכים שונים, חרף היעדר עדויות של צדדים המעורבים במישרין בהסכמים היסטוריים. ערכאת הערעור, תוך הכרה בהבדלים קלים ברציונל, אישרה את ממצאיו של בית משפט קמא. טענת המערער כי המסמכים היו העתקים בלבד נדחתה, שכן ניתנו הסברים תקפים להיעדרם של המסמכים המקוריים. יתר על כן, מאחר שהמשיב הרוויח הכנסה מהשכרת השטח, לא מצא בית המשפט עשיית עושר ולא במשפט המיוחסת למערערת, שכן החצר לא הייתה קהילתית. המערער גם לא הצליח לבסס טענות לנזק או להביא ראיות לטענותיו שכנגד, מה שהוביל לדחייתן. לפיכך, פסק הדין שניתן על ידי השופטים ג'ובראן והנדל דחה את הערעור, אישר את החלטת בית משפט קמא והורה למערער לכסות את הוצאות המשיב בסך 30,000 ₪.