עת"מ 390-10-25

תקציר

## ניתוח משפטי: עת"מ 390-10-25 זילברמן נ' ועדת עסקות מקרקעי ישראל ואח' **רקע עובדתי:** העותר, יואל זילברמן, מגדל בקר חדש, ביקש מהוועדה הייעודית להשכרות עונתיות ברשות מקרקעי ישראל (להלן: "הוועדה") להקצות לו שטח מרעה. הוועדה דחתה את בקשתו פעמיים, והחליטה להקצות את השטח למשיב 2, יוסי מימון, מגדל ותיק. ההחלטות המדוברות הן מיום 5.6.25 ומיום 1.9.25 (לאחר בקשה לדיון חוזר). העותר הגיש עתירה מנהלית לביטול החלטות אלו. **טענות העותר:** 1. **פגמים מהותיים וחוסר חוקיות:** העותר טוען שהחלטות הוועדה נגועות בפגמים מהותיים, אינן חוקיות, סותרות החלטות מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "המועצה") ופועלות בחריגה מסמכות. 2. **סטייה ממדיניות המועצה ("קריטריון על"):** העותר מפנה להחלטת המועצה 8.15.9(ג) הקובעת שיש לתת מענה לכלל המבקשים, לאזן אזורית ולתת הזדמנות למגדלים חדשים. לטענתו, החלטת הוועדה להקצות את כל השטח למגדל ותיק, מבלי לחלקו לפחות חלקית עם מגדל חדש כמוהו, מהווה סטייה ממדיניות זו ופוגעת בצדק חלוקתי והגינות. 3. **התעלמות מהמלצת משרד החקלאות:** העותר טוען שהוועדה התעלמה מהמלצת משרד החקלאות, שהוא הגורם המקצועי היחיד בוועדה, לחלק את השטח בין העותר למימון. 4. **טענת "כושר נשיאה" חסרת בסיס:** לטענת העותר, טענת המשיבות שאין אפשרות לחלק את השטח בשל "כושר נשיאה" של הקרקע היא טענת סרק, הסותרת את נתוני משרד החקלאות. 5. **הבחנה בלתי מוצדקת:** העותר משווה את כושר הנשיאה שאושר לו מול כושר נשיאה שאושר למגדל אחר (סעוד הייב) וטוען שלא נמצאה הצדקה להבחנה. 6. **העדר הצבעה:** העותר טוען שההחלטה התקבלה ללא הליך הצבעה כנדרש, וכי אין תיעוד לכך בפרוטוקול. הוא מוסיף כי קיימת חובת הצבעה מכוח קובץ החלטות המועצה וכן חובה פסיקתית. 7. **התעלמות מהגורם המקצועי:** העותר טוען שהוועדה הייתה מחויבת לתת משקל מכריע לעמדת משרד החקלאות בשל מומחיותו. 8. **הפרת חובת שקיפות:** לטענתו, הפרוטוקול אינו משקף את הדיון במלואו, הושמטו ממנו עובדות מהותיות (כמו דרישת נציגי משרד החקלאות להצבעה) וכן הסתייגויות (כמו של נציג קק"ל). 9. **דחיית טענות סף:** העותר מבקש לדחות את טענות המשיבות לגבי "פלישתו" לשטח, וטוען שסוגיה זו צריכה להתברר בהליך אזרחי נפרד. הוא טוען שלא פלש אלא קיבל הרשאה זמנית, ובכל מקרה, בית משפט השלום עיכב את פינויו. **טענות המשיבות (ועדת העסקות ורמ"י) והמשיב 2 (מימון):** 1. **דחייה על הסף - העדר ניקיון כפיים, חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכים:** המשיבות טוענות שהעותר פלש לשטח המרעה ללא כל הרשאה. הוא חתם על כתב התחייבות לפינוי, אך לא עמד בכך. הן טוענות שהוא מנצל לרעה צווי עיכוב פינוי שקיבל מבית משפט השלום כדי לעכב את פינויו ולהמשיך "לעשות דין לעצמו". 2. **העותר פולש:** המשיבות מדגישות שהעותר לא קיבל מעולם הרשאה, לא זמנית ולא קבועה, ואישר בהסכם רכישת העדר כי הוא רוכש רק את העדר ולא שטח מרעה, וכי עליו לפעול לקבלת הרשאה. 3. **צווי עיכוב פינוי אינם מקנים זכויות:** המשיבות מבהירות כי צו עיכוב פינוי אינו מעניק זכויות ואינו משנה את מעמדו של העותר כפולש. 4. **אין פגם בהחלטות הוועדה:** לטענתן, החלטות הוועדה כפופות להלכות בדבר צמצום התערבות בית המשפט בשיקול הדעת המנהלי. הן טוענות שהנמקות הוועדה (גם בדיון החוזר) חופפות להחלטה המקורית, וכל שינוי שחלף נובע מהתפתחויות. 5. **משרד החקלאות גורם ממליץ בלבד:** המשיבות טוענות שאין חובה לאמץ את המלצות משרד החקלאות, שהינו גורם ממליץ בלבד. ההחלטה הסופית היא של הוועדה. הן מדגישות שנציגי משרד החקלאות חתמו על הפרוטוקול, כולל על ההחלטה בדיון החוזר. 6. **"עקרון על" - לא מחייב:** המשיבות טוענות שמתן מענה לכלל המבקשים, ובפרט למגדלים חדשים, אינו "עקרון על". הנוהל מאזן בין שיקולים שונים, כולל חיזוק מגדלים קיימים. 7. **חלוקת השטח - אינה אפשרית/מוצדקת:** המשיבות טוענות שהוועדה הכריעה, על בסיס נתונים מקצועיים, כי לא נכון לחלק את השטח, וכי יש לתת מענה למגדל אחד, ורצוי לזה הותיק והקיים. 8. **העדר חובת הצבעה:** לטענת המשיבות, חוק חובת המכרזים ותקנותיו אינם חלים על הוועדה, שכן מדובר בוועדה מנהלית מקצועית הפועלת לפי נהלים ושיקולים מקצועיים, ולא על פי הכרעת רוב. 9. **פרוטוקול משקף דיון תקין:** המשיבות טוענות שחזקת התקינות המנהלית מחייבת את נאמנות הפרוטוקול, וכי הדיון בוועדה התנהל כדין. 10. **שיקולים מקצועיים:** המשיבות מדגישות שהוועדה בחנה שיקולים מקצועיים, כולל כושר נשיאה ספציפי לשטח, וכי בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעת הרשות. 11. **הסתייגויות:** המשיבות מכחישות טענות על הסתייגויות של נציגים שלא נרשמו בפרוטוקול. 12. **אינטרס המשיב 2:** מימון מדגיש את הצורך בשטח להבטחת פרנסתו, את חתימת ההסכם עמו ואת העובדה שהתנהלות העותר מונעת ממנו לממש את זכויותיו. **ניתוח משפטי והכרעה:** בית המשפט המחוזי (השופט דני צרפתי) דחה את העתירה, הן על הסף והן לגופה. **1. דחייה על הסף - העדר ניקיון כפיים ומעמד פולש:** בית המשפט מצא כי העותר הינו "פולש" לשטח המרעה, ללא כל הרשאה או זכות בדין. התחייבותו המפורשת לפנות את השטח, אשר פלש אליו, והעובדה שלא עמד בכך, מוסיפות חומרה להתנהלותו. צווי עיכוב פינוי שקיבל מבית משפט השלום אינם מקנים לו זכויות או משנים את מעמדו כפולש. התנהלות זו, המכוונת לעכב פינוי כדין, מצדיקה דחיית העתירה על הסף בשל העדר ניקיון כפיים ושימוש לרעה בהליכים. **2. הכרעה לגופה:** * **שיקול הדעת של הוועדה:** בית המשפט הדגיש את ההלכה בדבר צמצום התערבות שיפוטית בשיקול הדעת המנהלי של ועדות מקצועיות. הוא קבע כי הוועדה קיימה דיון ענייני ומלא, שקללה את מכלול השיקולים הרלוונטיים בהתאם לנוהל ולהחלטת הרשות, ולא חרגה מסמכותה. * **מעמד משרד החקלאות:** נקבע כי משרד החקלאות הוא גורם ממליץ בלבד, ואין חובה על הוועדה לאמץ את המלצותיו. הוועדה רשאית, כפי שעשתה, שלא לאמץ את המלצת משרד החקלאות לחלוקת השטח, תוך נימוק בשיקולים מקצועיים ואחרים. * **"קריטריון על" והאיזון הנדרש:** בית המשפט דחה את טענת העותר כי מתן מענה למגדלים חדשים הוא "עקרון על" בלתי ניתן לערעור. הנוהל והחלטות הרשות מדברים על "במידת האפשר" ו"השגת איזון" בין מגוון שיקולים, ולא על עדיפות אוטומטית למגדל חדש. הוועדה פעלה במסגרת זו. * **כושר נשיאה וחלוקת השטח:** בית המשפט קבע כי הוועדה בחנה את כושר הנשיאה של השטח באופן מקצועי, בהתחשב בנתונים הקונקרטיים, והגיעה למסקנה כי אינו מצדיק חלוקה במקרה זה. טענות העותר בדבר חוסר בסיס לטענת כושר הנשיאה נדחו. * **פרוטוקול ודיווח:** בית המשפט דחה את הטענה שהפרוטוקול אינו משקף את הדיון. הוא קיבל את חזקת התקינות המנהלית, וכן את העובדה שהפרוטוקולים נחתמו על ידי כלל הנציגים, ובכללם נציגי משרד החקלאות. הטענות בדבר הסתייגויות שלא נרשמו או שמיעת "מפי השמועה" לא זכו לאמון בית המשפט. **3. הפגם בנוגע להצבעה:** **חידוש משפטי/הבחנה מהותית:** זהו הסעיף המעניין ביותר בפסק הדין מבחינת תרומתו לדין. בית המשפט קיבל את טענת העותר בנוגע לחובת ההצבעה. * **חיוב בהצבעה:** בית המשפט קבע כי הוועדה, שהוקמה מכוח החלטת רשות מקרקעי ישראל (ולא מכוח חוק חובת מכרזים באופן בלעדי), מחויבת בהליך הצבעה בהתאם להחלטות המועצה (סעיף 2.11) וכן לפי חוק רשות מקרקעי ישראל. הוא דחה את טענות המשיבות כי מדובר בוועדה מקצועית הפועלת על פי שיקולים מקצועיים בלבד, וכי אין מקום להצבעה. * **השלכות הפגם:** למרות שמצא פגם מהותי זה, בית המשפט החליט שלא לאיין את תוקף ההחלטות. זאת, מהטעמים הבאים: * **רוב ברור:** הפרוטוקולים מלמדים כי רוב חברי הוועדה (7 נציגי רמ"י) תמכו בהחלטה, בעוד רק שני נציגי משרד החקלאות התנגדו. * **אינטרסים ציבוריים ופרטניים:** בית המשפט שם דגש על האינטרס הלגיטימי והראוי להגנה של המשיב 2 (מימון), מגדל ותיק שנפגע מהעיכובים, אל מול האינטרס של העותר (הפולש) לעכב את פינויו. השקלול של אינטרסים אלו הוביל למסקנה שאין לתת משקל מכריע לפגם בהיעדר הצבעה. * **שכל ישר:** בית המשפט העדיף להתחשב ב"שכל הישר" ובאיזונים הנדרשים, ולא להקפיא על הצד הטכני של הליך ההצבעה, גם אם קיים הפגם. **השלכות ומשמעות:** * **חיוב בהצבעה בוועדות דומות:** פסק הדין מחדש את הדרישה להליך הצבעה מסודר בוועדות הקצאה של רמ"י, גם אם פועלות מכוח נוהלים פנימיים, כאשר מקור הסמכות הוא החלטות מועצת מקרקעי ישראל. הדבר מחזק את עקרונות הדמוקרטיה הפנימית וניהול תקין. * **מידת ההתערבות השיפוטית:** בית המשפט מדגים כי גם כאשר קיים פגם מהותי, הוא ישקול את השלכותיו הפרקטיות והאינטרס הציבורי, ולא תמיד יוביל לאיון ההחלטה. הדבר מבטא גישה מאוזנת של ביקורת שיפוטית. * **השפעת התנהלות המבקש:** פסק הדין מדגיש את החשיבות הקריטית של "ניקיון כפיים" ואי-שימוש לרעה בהליכים משפטיים. התנהלות העותר כ"פולש" וניסיונותיו לעכב פינוי סייעו לדחיית העתירה, גם אם נמצא פגם בהליך קבלת ההחלטות. * **היחס לגורם המקצועי:** בית המשפט מאשר מחדש את מעמדו של גורם מקצועי (כמו משרד החקלאות) כגורם ממליץ בלבד, כאשר ההחלטה הסופית נתונה לשיקול דעת הגוף המוסמך (הוועדה). **לסיכום:** פסק הדין בפרשת זילברמן מהווה תרומה חשובה למשפט המנהלי, הן בחיזוק הצורך בהליך הצבעה מסודר בוועדות מנהליות, והן בהדגשת מבחן האיזונים וההשלכות הפרקטיות בבוא בית המשפט להתערב בהחלטות מנהליות. הדגש על התנהלות תקינה של המבקש (ניקיון כפיים) נותר אבן יסוד בגישה השיפוטית.