ס"ק 43286-03-17

תקציר

בפסק הדין נמצא כי החברה הצדיקה את הסיבה לפיטורי העובדת, ובית הדין לא שוכנע כי פיטוריה נבעו מפעילותה הארגונית. היעדרותה המוגזמת והחריגה של העובדת מהעבודה, יחד עם חוסר אמינותה בהסברתן, הצדיקו את החלטת החברה לזמן אותה לבירור ושימוע. התנהלות העובדת, לרבות היעדרויות ללא הסבר והצגת תעודות מחלה חלקיות ורטרואקטיביות, העלתה חשד לזיופים ולא עלתה בקנה אחד עם חובותיה כעובדת. יתר על כן, תפקידה כנציגת עובדים אחרים דרש ממנה לשמש מודל להתנהלות נאותה. עוד קבע בית הדין כי פעולות החברה כלפי העובדת לא נבעו מפעילותה הארגונית, שכן לעובדת ניתנו מספר הזדמנויות להסביר את היעדרותה ולספק אישורי מחלה, דבר שלא עשתה באופן עקבי. גרסאותיה המשתנות והצהרותיה הבלתי עקביות לאורך התהליך העידו על חוסר ניקיון מצידה. ככלל, קבע בית הדין כי מאזן הנוחות אינו לטובת המבקש, ועל כן נדחתה הבקשה להתערבות בהחלטת הפיטורים.