רע"א 5454/02

תקציר

במקרה של מחלוקת סימני מסחר בין המבקשת לבין המשיב, בחן בית המשפט האם הייתה הפרה של סימן המסחר הרשום של המבקשת "מגה גלופלקס" על ידי המוצר של המשיבה "מגה רפלקס". רשם סימני המסחר כלל סייג שלא העניק זכויות בלעדיות למילה "מגה", והתמקד במקום זאת בהרכב הסימן הכולל. בית המשפט המחוזי פסק תחילה נגד מתן צו מניעה זמני, בקובעו כי ההבדל בין המונחים "גלופלקס" ו"ריפלקס" מקטין את סיכויי ההצלחה של המבקש. בערעור, בית המשפט העליון בחן את הקריטריונים להפרת סימן מסחר, תוך שימת דגש על הגנה ציבורית מפני הטעיה והגנה על מוניטין הפרט. הם השתמשו ב"מבחן משולש" שהתמקד בראייה וקול, דמוגרפיה של צרכנים ופרטי מקרה כדי להעריך דמיון מטעה. בית המשפט ציין כי הצליל של "Mega Replex" דומה באופן מטעה ל-"Mega-Gluflex" בשל רכיבי הצליל הזהים, במיוחד לאור הפרסום ברדיו של המבקש אשר הכיר את הצרכנים בעיקר באמצעות סאונד. למרות ההבדלים החזותיים, הצליל הדומה עלול לגרום לבלבול לקוחות, ובכך להוות הפרה פוטנציאלית של סימן מסחרי. בית המשפט הדגיש כי גם עם ההסתייגות על "מגה", יש להשוות את הסימנים במלואם. מאחר שהיקף סוגי המוצרים חופף ומכוון לשווקים דומים, הגיע בית המשפט למסקנה כי קיים לכאורה מקרה של הפרה, דבר המחייב בחינה נוספת של יתר הגורמים לסעד זמני. משכך, התקבל הערעור, והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי, תוך שהוא מורה לו לבחון תנאים נוספים לסעד תוך פסיקת הוצאות המבקש בשתי הערכאות.