רע"א 3906/95

תקציר

הערעור התקבל, מה שהוביל להחלטה שהדגישה שינוי משמעותי בהקשר הרפואי עקב אשפוזו של המבקש לאחר מתן חוות דעת מומחה. שינוי זה הצדיק הערכה מחודשת של המומחה הרפואי, אשר בית משפט קמא התיר תחילה לבחון מחדש את המבקש אך לא התיר להצטייד במסמכי אשפוז נוספים לצורך עדכון הערכתו. בית המשפט דן בתקנה 15 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, המאפשרת לשאול שאלות בכתב ולהופיע בפני מומחים לצורך בירור חוות דעתם. סוגיה מרכזית הייתה האם ניתן להציג מסמכים אלה, הנחשבים ל"חוות דעת", בפני המומחה לצורך הבהרה. הדיון התמקד בתקנה 8, תוך הדגשת הצורך בגישה של מומחים לכל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים לצורך הערכה מלאה. מצב רפואי מתפתח, כמו אשפוזו של המבקש, מחייב לעדכן את חוות הדעת של המומחה במסמכים אותנטיים חדשים כדי להבטיח הבנה מקיפה ומדויקת. לא כל השינויים מצדיקים הערכה מחודשת, אך התפתחויות משמעותיות דורשות הערכות מעודכנות. במקרה זה, על המומחה לקבל את כל הרשומות הרפואיות הרלוונטיות, לרבות אלה המתעדות אשפוז לאחר חוות דעת, כדי להשלים את חוות דעתו. ההחלטה ביטלה את החלטת בית המשפט המחוזי, לפיה כל המסמכים, לרבות תיק בית החולים, יימסרו למומחה, תוך הדגשת חשיבותו של מידע אותנטי, רלוונטי ואובייקטיבי כדי להימנע מתפקיד מעין שיפוטי. למבקש נפסקו הוצאות בסך 10,000 ₪.