ת"א 14014-09-18

תקציר

התובע, מתווך נדל"ן, תבע את הנתבע על כך שלא שילם את מלוא מחיר הרכישה עבור נכס מסחרי שהסכימו למכור לו. עם זאת, מהראיות עולה כי התובע היה מודע והסכים למשולש עסקי בו היו מעורבים הנתבע וצד שלישי, דימה, שמימן את הרכישה. כמו כן, התובע קיבל מדימה שיקים על סך מאות אלפי שקלים, השייכים לגורם בשם ויקטוריה, מבלי שהעלה כל חשש. בית המשפט מצא כי טענת התובע חרגה באופן משמעותי מן העובדות, ומהימנותו נפגעה בשל הימנעותו מגילוי פרטים מהותיים בכתב תביעתו. זאת ועוד, התובעת בחרה שלא לזמן עד רלוונטי, עו"ד דבוש, שיכול היה לשפוך אור על האירועים שהובילו לחתימת הסכם המכר. בכך נוצרה חזקה כי עדותו של העד הייתה פוגעת בתובע. נקבע כי הנתבעת ביצעה הפרה יסודית של חוזה המכר בכך שלא שילמה את מחיר הרכישה. עם זאת, בית המשפט קבע כי דרישת התובע לפיצוי מוסכם מהנתבע, מבלי להוכיח נזק ממשי, היא מעשה של חוסר תום לב. תביעות התובע לנזקים שונים, לרבות הפסדי דמי שכירות, נזקים הקשורים לרכישת נכס אחר ונזקים לא ממוניים, נדחו ברובן בשל היעדר קשר סיבתי או ראיות. הנתבע חויב לשלם לתובע 15,000 ₪ בגין אובדן התמורה, 95 ₪ בגין שכר טרחה בגין מחיקת הערת אזהרה ו-3,510 ₪ בגין שכ"ט עו"ד בגין עסקת המכר. כמו כן נפסקו לתובע הוצאות משפט בסך 3,500 ₪. בנוסף, ניתנה הודעת צד ג', המחייבת את הצד השלישי לשפות את הנתבע. ההחלטה התקבלה לטובת התובע, ולנתבע ניתנה זכות ערעור משפטית.