ע"א 228/65

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה בו המשיבים, קבלני בניין שרכשו חלקת קרקע לצורך הקמת מבנה, דרשו מהמערערת, חברת החשמל, להסיר את עמודי החשמל וחוטי החשמל שהונחו שלא כדין על אדמתם ללא הסכמת הבעלים הקודמים. המערערת סירבה לעשות כן אלא אם כן יפצו אותה המשיבים בגין ההוצאות הכרוכות בכך. המשיבים שילמו סך של 2,000 לירות כמחאה, ושמרו לעצמם את זכותם לתבוע בחזרה את הכסף אם יימצא כי דרישת המערערת אינה חוקית. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבים והורה למערערת להשיב את הכספים, והערעור לבית המשפט העליון היה לדחות קביעה זו. בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והסכים כי המשיבים שילמו את הכספים בכפייה וכי דרישתה של המערערת אינה חוקית, שכן היא לא קיבלה רשות מבעל הקרקע להתקין את עמודי החשמל. עוד נמצא כי למשיבים לא נותרה ברירה אלא לשלם את הכסף לצורך פינוי מיידי של עמודי החשמל, שכן היו להם אינטרסים עסקיים דחופים בפיתוח הקרקע. לפיכך, הערעור נדחה עם התיקון לפיו הסכום שיש לפרוע הופחת ל-1,834 לירות, דבר המשקף את ההוצאות בפועל שנגרמו למערערת. כן חויב המערער לשלם למשיבים את הוצאות הערעור בסך 700 לירות.