ת"א 9641/07

תקציר

בית המשפט מוצא כי הנתבעת מס' 1 התרשלה באבחון ובטיפול במחלת אנקילוזינג ספונדיליטיס (AS) של התובע. הרשלנות גרמה לאיחור באבחון מדויק ובטיפול נכון, מה שהוביל בתורו לנזקים שניתן היה למנוע לתובע. לגופו של עניין, אי אבחון AS הביא באופן מיידי להתקשות עמוד השדרה של התובע בתנוחה לא נוחה, ועיכב מתן תרופות יעילות, תוך גרימת כאב וסבל לתובע, אובדן הכנסה וצורך מוגבר בסיוע צד ג' ומגבלות תנועה. בית המשפט מקבל את העובדה שהתובע ניסה למצוא טיפול לסימפטומים שלו לפני האבחנה של AS, מה שהשפיע על עבודתו בחנות הנעליים שלו. בית המשפט מכיר גם בכך שגורמים אחרים, כגון פתיחת קניון סמוך והאינתיפאדה, תרמו להפסדים הכספיים של החנות. השופטת מסכימה עם חוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט, פרופ' נשר, כי התובעת סבלה גם מתסמונת פוסט-פוליו, וכי שתי המחלות יחד הקשו על אבחנה מדויקת. חוות דעתו של המומחה, לפיה ניתן היה לאבחן את AS בסביבות שנת 2001, מוקדם יותר ממה שהיה בפועל, מתקבלת. גם הערכת המומחה כי ניתן היה לקבע את עמוד השדרה של התובע בתנוחה נוחה יותר מבחינה תפקודית אילו המחלה הייתה מאובחנת קודם לכן, מאומצת. לפיכך, בית המשפט מוצא קשר סיבתי בין רשלנות הנתבע לבין נזקי התובע. לתובע נפסקים 300,000 ₪ בגין כאב וסבל, 80,000 ₪ עבור סיוע לצד ג' בעבר ובעתיד, 100,000 ₪ עבור מוגבלות בניידות ו-10,000 ₪ עבור הוצאות. מדובר בסך הכל ב-740 אלף שקל. מסכום זה מנכה בית המשפט 101,980 ₪, שהם שיעור הנכות שנגרמה כתוצאה מהרשלנות, לדברי המומחה שמונה על ידי בית המשפט. יתרת הסכום שתשלם הנתבעת מס' 1 הינה 638,020 ₪, בתוספת אגרת בית המשפט, הפרשי הצמדה, ריבית ושכר טרחת עורך דין בסך 130,000 ₪. התביעה נגד הנתבע מס' 2 נדחית, וכל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.