ת"פ 61202-03-22

תקציר

הנאשם הורשע בייבוא 600 גרם מתאמפטמין לישראל, וכן בהחזקת הסם לצריכה עצמית. השופט קבע כי שתי העבירות של הנאשם מהוות אירוע פלילי אחד. בקביעת העונש התחשב השופט בערכים המוגנים שהופרו, בהיקף ההפרה, בנסיבות ביצוע העבירות ובעונשים המקובלים בגין עבירות אלה. הערכים המוגנים בעבירות סמים הם בראש ובראשונה בריאות ושלום הציבור. השופט שקל את התכנון שהושקע בעבירות, את אופן הייבוא, את סוג הסם, את הכמות הכרוכה בכך ואת פוטנציאל הנזק אם הסמים היו מופצים. השופט לקח בחשבון גם את חלקו המרכזי של הנאשם בביצוע העבירות, כמו גם את העובדה שהסמים נתפסו על ידי המשטרה לפני שהספיקו להגיע לצרכנים. מדיניות הענישה בעבירות סמים חמורות, ובפרט בייבוא, היא הטלת עונשים חמורים להשגת הרתעה כללית, שכן עבירות אלו מאיימות על שלום הציבור ובריאותו. השופט התייחס למספר מקרים קודמים, בהם מדינת ישראל נ' מדינת ישראל. דואנקקוטה, שם נידון הנאשם ל-40 חודשי מאסר בגין עבירה דומה. השופט שקל גם נסיבות מקלות, ובהן היעדר עבר פלילי של הנאשם, נסיבות אישיות וקשיים העומדים בפני אסירים זרים. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 21 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 2,000 שקל או 10 ימי מאסר. השופט הדגיש את זכות הערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום וסיים במתן גזר הדין.