ת"א 29859/06

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהגישה עמותה למען בעלי חיים נגד יבואן כלבים. התובעת ביקשה להחזיר את ההוצאות שנגרמו לה בגין הצלה וטיפול ב-38 גורים שהנתבעת ייבאה מאוזבקיסטן שלא כדין, שכן הם היו מתחת למגבלת הגיל הנדרשת וללא החיסונים הנדרשים. הגורים הוחזקו בתנאים לא נאותים, מה שהוביל למותם של כמה מהם. הארגון למען בעלי חיים התערב כדי לשפר את הטיפול בגורים ולמנוע את החזרתם לאוזבקיסטן, דבר שהוגדר כבלתי הולם בשל מצבם הבריאותי הירוד. הארגון ביקש לקבל בחזרה מהנאשם 109,619 שקל, ואילו הוא תבע מנגד הפסדים בסך 136,000 ₪ שנבעו ממותם של הגורים והוזלת מחירי המכירה. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקיבל את טענתה כי פעלה למניעת התעללות בבעלי חיים כמתחייב בחוק. הנאשם היה אחראי לרווחת הגורים והסכים לשאת בכל ההוצאות הנלוות, לרבות הוצאות הבידוד, הטיפול והטיפול. בית המשפט קבע כי מעשיו של התובע תרמו להישרדותם של הגורים ואפשרו את מכירתם בסופו של דבר על ידי הנתבעת. באשר לתביעה שכנגד, דחה בית המשפט את טענות הנתבעת, ולא מצא כל ראיה לכך שהתובע והווטרינר אחראים למותם של הגורים או כי מעשיהם גרמו לאובדן הכנסה. בית המשפט קבע כי על הנתבעת לשלם לתובע 109,619 ₪, בצירוף ריבית והוצאות בסך 16,000 ₪, ואילו התביעה שכנגד נדחתה.