ע"ע 40711-04-17

תקציר

בעניין חני אופק גנדלר ואח' דן בית הדין בערעור שעסק באיזון בין בקשת מעסיק לקבלת נתוני מיקום של טלפון נייד לבין זכותו של עובד לפרטיות. המערערת, המעסיקה, ביקשה דוחות איתור של טלפון שסופק על ידי המשיב, עובד לשעבר, כדי להתגונן מפני טענות לפיטורים שלא כדין ושעות נוספות שלא שולמו. בית המשפט המחוזי דחה תחילה בקשה זו, וקבע כי היא אינה מידתית וחורגת מהפררוגטיבה הניהולית ללא מדיניות מוקדמת של פיקוח. עם זאת, בית המשפט העליון הכריע לטובת צו מצומצם לנתוני מיקום הרלוונטיים רק לשעות העבודה ולימים שקדמו לפיטורי העובד, תוך הדגשת הצורך לאזן בין הליכים משפטיים יעילים לבין הזכות לפרטיות. הנתונים יישלחו תחילה לעובד, שיוכל להחריג מידע שאינו קשור לעבודה, תוך הדגשת אמצעי הגנה לפרטיות תוך מתן אפשרות למעסיק להגן ביעילות על תביעתו. ההחלטה קבעה תקדים לטיפול במקרים דומים של עובדים בעלי ניידות גבוהה ונוכחות מינימלית במקום העבודה, וממחישה את האיזון הניואנסי בין הזכות לפרטיות לבין אינטרסים לגיטימיים של המעסיק בעידן הטכנולוגי.