עת"מ 44272-11-16

תקציר

העותרים הגישו תביעה כנגד המשיבים, בטענה כי החלטה של ועדה מקומית בדבר פרשנות תכנית מתאר לפרויקט בנייה היא שאלה משפטית גרידא, ועל כן אל לו לבית המשפט ליתן כל יתרון למשיב. עוד טענו העותרים כי לוועדה המקומית שיקול דעת לקבוע מפלסי קרקע, מספר קומות מעל מפלס הכניסה ונושאים נוספים הקשורים לפרויקט, וכי ועדת הערר אינה יכולה להתערב בהחלטות אלה. זאת ועוד, טענו העותרים כי החלטת ועדת הערר אינה סבירה ויש לבחון אותה על ידי בית המשפט, שכן היא לוקה בפגמים מנהליים ואינה תואמת את פרשנות הוועדה המקומית לתכנית המתאר. עם זאת, בית המשפט מצא כי ועדת הערר פעלה בסבירות ובמקצועיות, וביססה את החלטתה על שיקולים תכנוניים תקפים. לוועדת הערר הייתה סמכות להתערב בהחלטת הוועדה המקומית, מה גם שמדובר בשטח תכנוני וטופוגרפי מיוחד, ומסקנתה איזנה בין האינטרסים של כל הצדדים המעורבים. לא היה מקום לטענות העותרים על אפליה, וגם בקשתם לעיון חוזר נדחתה. ככלל, קבע בית המשפט כי אין עילה להתערב בהחלטת ועדת הערר ולכן העתירה נדחתה. העותרים חויבו לשלם את הוצאותיהם המשפטיות של המשיב מס' 1 והמשיבים 4-2.